פסק-דין בתיק ברע 1665/04

א.         בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 11.3.04 של  ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופט יחזקאל הראל), אשר דחה את תביעת המבקשים כנגד המשיבה, לתשלום יתרת דמי שכירות. המבקשים טענו כי יתרת חובה של המשיבה מגיעה לסך של 22,139 ש"ח, אולם הגישו את התביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות, ותבעו מהמשיבה, בכתב התביעה המתוקן, סך של 10,761 ש"ח.

בקשת רשות הערעור נדונה כערעור.

ב.         לטענת המערערים, עשתה המשיבה שימוש בדירה שבבעלותם במשך שנה, ולא שילמה את יתרת דמי שכירות בסך 6,825 ש"ח (קרן) וכן הותירה חובות בגין תשלומי ועד בית, ארנונה, מים וחשמל.

            המערערים הגישו לביהמ"ש לתביעות קטנות תביעה בה תבעו, כאמור, את יתרת הסכומים שחבה להם, לטענתם, המשיבה.

            לטענת המערערים, הנכס הושכר למשיבה על פי חוזה מיום 10.7.02 עד ליום 30.6.03, יחד ולחוד, עם שותף לשכירות, מר מאיר פרידלר (להלן: "השותף"). המערערים טענו כי המשיבה היא אשר איתרה את השותף ובחרה בו.

            המערערים טענו בביהמ"ש קמא כי המשיבה והשותף, כאמור, שילמו תשלומים חלקיים בלבד על חשבון דמי השכירות וכן על חשבון תשלומי ועד הבית ותשלומי ארנונה. לטענת המערערים, השותף, פרידלר, מסר במעמד חתימת החוזה שיקים לתשלום דמי השכירות, אולם שיקים אלו לא כובדו על ידי הבנק. 

            המערערים פרטו בכתב התביעה את התשלומים, וכן טענו בביהמ"ש כי הגיעו להסכם פשרה עם השותף, לפני נקיטת הליכי הוצל"פ.

ג.          ביהמ"ש לתביעות קטנות, דחה את תביעת המערערים, בקובעו:

            " ... התובעים לא צרפו לכתבי תביעתם את העתקי חוזי השכירות שנחתמו עם פרידלר והנתבעת.

בדיון שהתקיים ביום 25.11.03 עלו תהיות באשר ליחסים שבין הצדדים בינם לבין עצמם, ובינם לבין פרידלר. כן לא היה ברור כמה אכן שילמה הנתבעת.

בדיון הנ"ל הסתבר כי חוזי השכירות שנחתמו בין התובעים לנתבעים ובין התובעים לפרידלר לא נמסרו לידי הנתבעת לאחר שנחתמו ע"י הצדדים. 

לטענת התובעים, חוזי השכירות, או שמא תאמר חוזה השכירות, אבד/ו.

אין זה ברור האם הנתבעת ופרידלר הוחתמו על אותו חוזה שכירות או על שני חוזים נפרדים. עובדה זו היתה בידי התובעים בלבד, והם לא נתנו לה כל מענה. הסתבר כי לאחר הגשת התביעה שבנדון שילם פרידלר סך של 13,000 ש"ח וזאת בנוסף לסך כולל של 13,216 ש"ח ששולם על ידו קודם לכן....

הצדדים חלוקים, בין היתר, בשאלה האם החיובים של הנתבעת ופרידלר, כלפי התובעים, הינם ביחד ולחוד, האם התובעים פטרו, כטענת הנתבעת את התובעים מתשלום חלקו של פרידלר בחוב, החל ממועד פינוי הדירה על ידם, וכמה שולם ע"י הנתבעת...

.... התנהלות התובעים הן בהשכרת הדירה, הן באי המצאת חוזי השכירות, שגרמה לנתבעת לנזק ראייתי, הן בהגשת תביעות שאינן מתיישבות זו עם זו, הן בפטור שהקנו לפרידלר מיתרת החוב, והן תביעת סכומי כסף שאינם מגיעים להם - הביאוני למסקנה אחת ויחידה כי דין התביעה להידחות מהטעם כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת תביעתם".

(עמ' 3-4 לפסק הדין).

על פסק דינו של בית משפט קמא הערעור שבפני.

ד.         לטענת המערערים על המשיבה, שוכרת הדירה, נטל הראיה להוכיח כי שילמה את דמי השכירות. בית משפט קמא קבע, בטעות, לטענת המערערים, כי הנטל על המערערים להוכיח שהמשיבה לא שילמה דמי שכירות.

            בית משפט קמא קיבל, לטענת המערערים, ראיה בדבר משיכות כלשהן שביצעה המשיבה מחשבונה בבנק, אולם לא הוצגה לבית המשפט כל ראיה כי אכן המשיכות משקפות תשלום למערערים.