פסק-דין בתיק ברע 1664/06

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב יפו מיום 11.4.2006 (כב' הרשם א' צכנוביץ), אשר קיבל את בקשת המשיב והורה על השבתם של סכומים ששולמו למבקשים מחוץ למסגרת הליכי ההוצאה לפועל, לאחר ביטולו של פסק הדין נשוא תיק ההוצל"פ.

ב.         ביום 22.10.2006 החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ג.         עיקרי העובדות הצריכות לענין

            המערערים והמשיב מנהלים מזה כמחצית היובל הליכים בערכאות שונות, שעניינם טענת המשיב כי המערערים חבים לו סכומי כסף, אל מול טענת המערערים כי המשיב חב להם כספים.

ביום 24.3.1997 דחה בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופט א' פלפל), את תביעת המשיב בת.א. (ת"א) 1105/83 הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ נ' פמ"ר חברה לבנין ולעבודות ציבוריות בע"מ.

בד בבד, נותרה על כנה, תביעת המערערים כנגד המשיב, בתיק ת.א. (ת"א) 2858/99 פרידנברג נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בה נטען כי המשיב חב למערערים סכומי כסף שונים בגין נזקיהם, בנוסף להשבתה של יתרת הזכות, שנותרה בחשבונם של המערערים אצל המשיב.

ביום 21.2.2002, נדחה ערעור המשיב וערעורם שכנגד של המערערים, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופט א' פלפל) בהסכמת הצדדים, " ובכפוף לשמירת זכותם לכל טענותיהם, בגדר ההליך החדש התלוי ועומד ביניהם לפני בית המשפט המחוזי" ( מוצג "ו" לתיק מוצגי המערערים).

ביום 1.3.2005 קיבל בית המשפט המחוזי בת"א (כב' הרשם (כתוארו אז) א' שילה) את בקשת המערערים למתן פסק דין חלקי, בגין יתרת הזכות שנותרה בחשבונם אצל המשיב, ע"ס 3,162,270 שקלים ישנים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.1983. כן חייב בית המשפט המחוזי בת"א את המשיב בתשלום הוצאות המערערים וכן בתשלום שכ"ט עו"ד בסכום של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ביום 3.4.2005 פתחו המערערים בהליכי הוצאה לפועל, לשם ביצועו של פסק הדין החלקי.

במועדים שונים, לאחר פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל, שילם המשיב למערערים 3 שיקים, לפרעון פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א, על פי הפירוט הבא:

שיק ע"ס 832,830 ש"ח, ז.פ. 2.8.2005

שיק ע"ס 749,898 ש"ח, ז.פ. 31.8.2005

שיק ע"ס 23,586 ש"ח, ז.פ. 30.10.2005

( להלן: "השיקים"; העתקי השיקים צורפו כמוצגים "4א"-"4ג" לתיק מוצגי המשיב).

יצויין, כי השיקים שולמו למערערים מחוץ למסגרת הליכי ההוצאה לפועל, אך אין חולק כי השיקים נמסרו ונפרעו. כמו כן, מן הראוי לחזור ולהדגיש, כי המערערים ביצעו הקטנת חוב בתיק ההוצאה לפועל, עם פרעונם של שני השיקים הראשונים.

ביום 26.1.2006 קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בת.א. (ת"א) 2858/99 הנ"ל, וקבע כי יש לבחון את שיעור סכום חובו הנטען של המשיב, במסגרת מכלול היחסים שבין הצדדים ( מוצג "ט" לתיק מוצגי המערערים).

ביום 30.3.2006 קיבל ראש ההוצל"פ את בקשת המשיב והורה למערערים להשיב למשיב את סכומי הכספים שנתקבלו, דהיינו, סכום של 832,830 ש"ח הנושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.8.2005, וכן סכום של 749,898 ש"ח הנושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.9.2005.

ראש ההוצאה לפועל הורה למערערים להשיב סכום נוסף של 632 ש"ח שנתקבל מעיקול שבוצע אצל צדדים שלישיים ( מוצג "9" לתיק מוצגי המשיב).

על החלטה זו בקשת רשות הערעור שבפני, הנדונה כאמור, כערעור.