פסק-דין בתיק ברע 1638/06

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשם עודד מאור) מיום 4.2.06 לפיה נדחתה בקשת המבקשת להורות על פיזור תיק האיחוד של המשיב.

            ניתנת רשות ערעור ולדון ובקשת רשות הערעור נדונה כערעור.

ב.         העובדות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן :

המערערת היא הזוכה בתיק הוצל"פ 3-95-56117-01 והמשיב הוא החייב.

החוב בתיק האיחוד נכון ליום 20.2.08 עמד על סך 2,785,672 ש"ח.

המשיב לא עמד בצו חיוב התשלומים ומאז 12.2.03 לא שילם דבר בתיק האיחוד. מטעם זה עתרה המערערת לפיזור תיק האיחוד והפניית המשיב להליכי פשיטת רגל.

ביום 4.2.06 דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה, בקובעו כדלקמן:

            " 1. לא נראה שתהא תועלת תיק האיחוד. פיזורו של תיק האיחוד - כשהוא לעצמו - לא יועיל לגביית החובות, מה גם, שכל תקבול שמתקבל מחולק על פי הדין בהתאם לסעיף 75 - 76 לחוק ההוצאה לפועל. יבהיר הזוכה אלו הליכים מבקש הוא לנקוט במסגרת התיק הפרטני ואלו יינקטו במסגרת תיק האיחוד".

בנוסף, על מנת לבחון האם למשיבה נכסים מהם ניתן לפרוע החוב הורה ראש ההוצל"פ על הטלת עיקול על נכסי החייבת הרשומים על שמה והורה למספר גופים למסור מידע שבידיהם לגבי נכסיה ומקורות הכנסותיה.

            החלטה זו היא נשוא הערעור שבפני.

ד.         לטענת המערערת, בנסיבות בהן המשיב חייב מאות אלפי שקלים ואינו משלם אגורה על חשבון חובותיו, סכום החוב לא יפרע ומן הראוי להורות על פיזור תיק האיחוד, בהתאם להלכה שנקבעה בבר"ע (ת"א) 20311/99 קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 15.4.99).

            מן הראוי לציין, כי המשיב שזומן כדין, לא התייצב ולא הגיש תגובה לבר"ע.

ה.        דין הערעור להתקבל. ולו מן הטעם שהמשיב לא התייצב לדיון, למרות שזומן כדין, ובאי התייצבותו יש לראות משום אי התנגדות לבקשה.

            גם לגופו של עניין, סבורה אני כי הדין עם המערערת.

            חוק ההוצאה לפועל תכליתו יצירת מנגנון באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין שניתנו לטובתם, ביעילות ובזריזות. תכליתו הנוספת של חוק ההוצאה לפועל, היא הגנה על חייבים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים. בהיבט זה, נועד חוק ההוצאה לפועל למנוע הפיכת החייב לחסר כל, ולנטל על כתפי החברה.

המנגנון של איחוד תיקים נועד למתן פתרון למצוקת חייב שמספר נושים במקביל, מנהלים כנגדו הליכים במסגרת מערכת ההוצאה לפועל. משניתן צו האיחוד, נעשים נושיו של החייב, שותפים להליך גביה קולקטיבי אחד.

(ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד, פ"ד נז(4) 211 (2003)) (להלן: " פרשת איטונג").

ברע"א 102/00 קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות, פ"ד נד(4) 761, 767        (2000) נקבע, כי תכלית הליך איחוד התיקים, היא:

  " לאחד את כלל הליכי ההוצל"פ המתנהלים לגבי אותו חייב תחת "קורת גג אחת" ולהסדיר בצורה כוללת את פרעון חובותיו בדרך יעילה יותר שתהלום את יכולתו הכלכלית האמיתית."