פסק-דין בתיק ברע 1562/06

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשם לרנר צוריאל) מיום 3.4.06 לפיה נדחתה בקשת המבקשת להורות על פיזור תיק האיחוד של המשיב.

            ניתנה רשות ערעור ולדון ובקשת רשות הערעור נדונה כערעור.

ב.         העובדות הצריכות לענייננו, הן כדלקמן :

המערערת היא הזוכה בתיק הוצל"פ 4-00-43851-01 והמשיב הוא החייב.

נקבע כי על החייב לשאת בצו חיוב בתשלומים בסך של 700 ש"ח לחודש.

המשיב לא עמד בצו החיוב בתשלומים ומאז 17.5.04 לא שילם דבר בתיק האיחוד. בנוסף, ביום 18.9.05 הורה ראש ההוצל"פ למשיב להגיש סדרת מסמכים לתיק האיחוד, והמשיב לא עשה כן. מטעמים אלה עתרה המערערת לפיזור תיק האיחוד והפניית המשיב להליכי פשיטת רגל.

ביום 3.4.06 דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה, בקובעו כדלקמן:

            " כנגד החייב פתוחים 23 תיקים. עיינתי עיין היטב בהחלטת ביהמ"ש המחוזי, ולא השכלתי להבין מה תועלת תצמח למאן דהוא מפיזור תיק האיחוד במקרה דנן, בו הוכרז החייב מוגבל באמצעים.

החייב אינו משלם בתיק, ואינו משתף פעולה עם הזוכים - וניתן לפיכך לאוסרו כצעד מניב גבייה יעיל הרבה יותר מאשר פיזור תיק האיחוד.

כמו כן, אם בהליכי פשיטת רגל חפצה ב"כ הזוכה, אולי מוטב יהיה אם תיזום אותם בעצמה, שכן הניסיון מלמד שהליכים אלה דורשים מימון לא מועט כשהם באים ביוזמת החייב, ולא תמיד יש לחייב האמצעים לנקוט בהם".

            החלטה זו היא נשוא הערעור שבפני.

ד.         לטענת המערערת, בנסיבות בהן המשיב חייב מאות אלפי שקלים, אינו משלם מאז שנת 2004 דבר על חשבון חובותיו, ואינו פועל בהתאם להחלטת ראש ההוצל"פ ומגיש את המסמכים הנדרשים בתיק האיחוד, מן הראוי להורות על פיזור תיק האיחוד, בהתאם להלכה שנקבעה בבר"ע (ת"א) 20311/99 קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 15.4.99).

            מן הראוי לציין, כי המשיב שזומן כדין, לא התייצב ולא הגיש תגובה לבר"ע.

ה.        דין הערעור להתקבל. ולו מן הטעם שהמשיב לא התייצב לדיון, למרות שזומן כדין, ובאי התייצבותו יש לראות משום אי התנגדות לבקשה.

            גם לגופו של עניין, סבורה אני כי הדין עם המערערת.

            חוק ההוצאה לפועל תכליתו יצירת מנגנון באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין שניתנו לטובתם, ביעילות ובזריזות. תכליתו הנוספת של חוק ההוצאה לפועל, היא הגנה על חייבים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים. בהיבט זה, נועד חוק ההוצאה לפועל למנוע הפיכת החייב לחסר כל, ולנטל על כתפי החברה.

המנגנון של איחוד תיקים נועד למתן פתרון למצוקת חייב שמספר נושים במקביל, מנהלים כנגדו הליכים במסגרת מערכת ההוצאה לפועל. משניתן צו האיחוד, נעשים נושיו של החייב, שותפים להליך גביה קולקטיבי אחד.

(ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד, פ"ד נז(4) 211 (2003)) (להלן: " פרשת איטונג").

ברע"א 102/00 קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות, פ"ד נד(4) 761, 767        (2000) נקבע, כי תכלית הליך איחוד התיקים, היא: