חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ברע 139/04

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
139-04
2.3.2005
בפני :
משה דרורי

- נגד -
:
1. אליהו - חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד מנחם שכטר
:
טל רשף (קטינה) באמצעות אמה רשף אורית
עו"ד אבי שינדלר ואח'
פסק-דין

1.         בקשת רשות ערעור זו, עניינה החלטת בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא  כב' השופט כרמל ) למנות בתיק פלת"ד  מומחים רפואיים בתחום הסכרת והעיניים, כאשר מימון הביניים של מומחים אלה יחול במלואו על המבקשים (הנתבעים בבית המשפט השלום).

2.         לטענת ב"כ המבקשים, עו"ד מנחם שכטר, לא היה מקום למנות מומחה בתחום העיניים, שכן בגיליון השחרור של המשיבה (התובעת בבית משפט קמא) מחדר המיון של בית חולים הדסה עין כרם, לאחר התאונה (שהייתה ביום 17.8.99), נקבע כי עין ימין לא סגורה וכי היו שריטות שטחיות בעפעף העליון, ורופאת העיניים לא רשמה לה תרופות בתחום העיניים. גם העובדה כי בוצעה לתובעת בדיקת עיניים באופטיקה דורון שנה אחרי התאונה           (10.9.00), מראה, לפי טענת עו"ד שכטר, על העדר קשר מספיק בין בעיות העיניים לבין תאונת הדרכים. לפיכך, לשיטתו, אין בסיס משפטי למנות מומחה בתחום העיניים.

3.         אשר למומחה בתחום הסכרת, טענת המבקשים היא כי המשיבה הטעתה את בית המשפט כאילו מחלת הסכרת התגלתה אצל המשיבה בפרק זמן סמוך לתאונה, בעוד שהסכרת התגלתה רק שנה לאחר התאונה, עת אושפזה המשיבה בבית חולים הדסה ביום 17.8.00, עקב הקאות. בתעודת השחרור מבית החולים מצוין במפורש כי מדובר בתמונה סכרתית בפעם הראשונה בחייה (התובעת הייתה אז כבת 9 שנים).

4.         המשיבה, בתשובתה, מדגישה כי היו לתובעת פגיעות בתחום העיניים בתאונה, והיא אף התלוננה על כאבים בעפעף שבוע לאחר התאונה. מכאן שהממצאים בתפקוד העיניים שנה לאחר התאונה הם המשך של התאונה, ולפחות מהווים הם " ראשית ראיה" למינוי מומחה בתחום העיניים.

5.         אשר לסכרת, מסבירה ב"כ המשיבה כי אכן נפלה טעות בבקשה  לבית המשפט. אך גם אם חלפה שנה מאז התאונה, ואז התגלתה הסכרת פעם ראשונה אצל התובעת, עדיין  יש בכך כדי לרמז על סמיכות זמנים המצדיקה בדיקת הנושא. היא אף מציינת שני פסקי דין, האחד של בית המשפט המחוזי בחיפה והשני של בית המשפט השלום בפתח תקוה, אשר קבעו כי סכרת יכולה להיגרם כתוצאה מפגיעה טראומטית.

6.         הצדדים טענו בקצרה בפניי, והצעתי להם הצעת הסדר, אך  היא התקבלה על דעת שני הצדדים, והם השלימו את סיכומיהם בכתב.

7.         סוגיית מינוי המומחים עולה לפני בתי המשפט בתיקי פלת"ד לא אחת. ב"כ הצדדים התייחסו לפסיקה בנושא זה, ואף אני נזקקתי לשאלה זו לא אחת בבר"עות שהיו בפניי (ראה: בר"ע 3259/01 כלימי נ' הכשרת היישוב חברה לבטוח בע"מ; בר"ע 4131/02 חארוף ואליד נ' איברהים; בר"ע 825/03 המגן נ' נסים; בש"א 5662/04 ביטון נ' טל יואב).

ניתן לדלות מהפסיקה את העקרונות הבאים: מאחר והדרך היחידה  להוכיח נכות על פי הפלת"ד היא באמצעות מומחים רפואיים, וללא מינוי מומחים אלה לא ניתן להוכיח עילת תביעה בתחום הנכות הספציפית כלל ועיקר, יש לנהוג ברוחב לב ביחס לראשית הראיה הנדרשת למינוי המומחה. גם אם יש ספק בדבר הקשר הסיבתי או ראשית הראיה, ניטל להטיל את עלות מינוי המומחה על התובע, שכן אם יוכח הקשר הסיבתי, יזכה התובע בדינו ויקבל את כספו בחזרה, ואם לא יוכח הקשר הסיבתי, לא נגרם לנתבעת כל נזק, שכן התובע הוא שמימן את המומחה כמימון ביניים.

8.         במקרה שלפנינו, המצב גבולי . ככל שמדובר בעיניים, יש ספק משמעותי בדבר הקשר הסיבתי, אך עדיין יש ראשית ראיה, ולו חלקית, במסמכי חדר המיון. לכן, בנסיבות אלה, ראוי כי המימון של המומחה ברפואת העיניים יחול על שני הצדדים בחלקים שווים, כמימון ביניים.

9.         אשר לסכרת, הרי גם התובעת מודה כי המסמך הרפואי היחיד והראשון המתייחס לסכרת נכתב שנה לאחר התאונה, כאשר נאמר בו שזו הסכרת הראשונה של התובעת. גם אם יש פסיקה המוצאת קשר סיבתי בין מאורע טראומטי לבין סכרת, עדיין הכף נוטה לכך שאין זה המקרה הרגיל והשיגרתי. בנסיבות כגון אלה, האיזון מתבטא בכך שמומחה ימונה, על אף התנגדות הנתבעת, אך התובעת היא זו שתישא במימון הביניים באופן מלא.

10.       התוצאה היא כי בקשת רשות הערעור נדחית בעיקרה. המומחים שמינה בית משפט קמא, הן לרפואת עיניים והן לשאלת סכרת,6 יהיו המומחים הקבועים בהחלטה נשוא בר"ע זאת. השוני היחיד בין החלטת בית משפט קמא ובין התוצאה הסופית של פסק דין זה בא לידי ביטוי בכך שהתובעת תשלם כמימון ביניים מחצית מעלות רופא העיניים (הנתבעת תשלם את המחצית האחרת), ואילו ביחס למומחה הסכרת, תשלם התובעת, כמימון ביניים, את מלוא העלות.

11.       מאחר והתוצאה היא קבלת הערעור באופן חלקי, ישא כל צד בהוצאותיו.

12.       המזכירות תשלח העתק פסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"א ב אדר א, תשס"ה (2 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

משה דרורי, שופט

הוקלד ע"י מלי  מוזס

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>