פסק-דין בתיק ברע 1384/05

1.         המבקשת התקשרה עם המשיבה בהסכם לאספקה ולהתקנה של מעקה נירוסטה וזכוכית. המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום בגין ההזמנה.

המבקשת מצדה, הגישה תביעה כנגד המשיבה ומנהלה, המשיב מס' 2, בטענה שהמשיבה הפרה את ההסכם בכך שסיפקה מוצר שלא תאם את ההזמנה. כן טענה המבקשת כי המשיבה גרמה לנזקים נוספים בעת שפירקה את הזכוכיות שכבר הורכבו על ידה.

שני התיקים אוחדו בפני כב' השופט ג. נאסר בבית המשפט השלום בעכו.

2.         המשיבה עתרה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. בהעדר תגובה מצד המבקשת, הורה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 1.11.2005 על צו גילוי כמבוקש.

בישיבת קדם המשפט ביום 7.11.2005, ביקש ב"כ המבקשת כי בית המשפט יבטל את ההחלטה לגבי חלק מהמסמכים שניתן צו לגילויים והם: טופסי 126 לשנות המס 2003-2005 וכן טופסי 101 לשנות המס 2003-2005 לכל העובדים. בית המשפט דחה הבקשה על אתר, ועל כך נסבה הבקשה שבפני.

מכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

3.         אקדים ואומר כי "החטא הקדמון" רובץ לפתחה של המבקשת, שלא הגישה תגובתה לבקשה לגילוי מסמכים, ולאחר שניתן צו כנגדה, ראוי היה כי תעתור בצורה מסודרת בבקשה לביטול החלטה. מטעם זה, איני רואה להתערב בהוצאות שהושתו על המבקשת בהחלטתו של בית המשפט קמא, מה עוד שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא.

עוד אציין, כי  הבקשה אינה ממוקדת, ומפרטת שלא לצורך את גלגולי ההליכים בין הצדדים בצירוף נספחים. משום מה, לא צורף לבקשה כתב התביעה של המבקשת, שהוא המסמך הרלוונטי ביותר לצורך מתן החלטה זו. זאת, באשר הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נתבקש, נקבעת מטבע הדברים על פי כתבי הטענות של הצדדים.

4.         מהבקשה, מתגובת המשיבים ומהחומר שצורף על ידי הצדדים, נמצאתי למד כי המבקשת דרשה בתביעתה לחייב את המשיבים בנזקים שנגרמו לה, עקב הצורך להעסיק עובדים בתיקון הנזק, ולהוכחת טענתה צירפה אישור רו"ח לגבי עלות העסקת העובדים. מכאן, שלכאורה, המסמכים המבוקשים נוגעים לעניין, גם אם בעקיפין.

הפסיקה לעניין גילוי מסמכים היא ליברלית. גם מסע דיג של מסמכים אצל היריב אינו אסור, ובלבד שהדיג יהיה קשור לתביעה גופא, ולא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים - רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4) 56; רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ, דינים ס"ג 338; המ' (ב"ש) 1238/92 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ נ' בנק המזרחי, פ"מ תשנ"ד(3) 102.

כך נאמר ברע"א 7606/01 ג'ולי הראל ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, דינים סב 93:

הכלל הוא, שאין בעלי-דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם. ואולם, כאשר יש בגילויה של ראיה מסוימת כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שנתבקש לגלותה, יינתן צו שיחייבו בגילוי אך ורק ביחס לראיות שהן רלוואנטיות.

על דברים אלו, חזר בית המשפט ברע"א 7705/03 בני דרור מושב שיתופי להתיישבות בע"מ נ. גד פניני, דינים סה 595.

כשלעצמי, אני סבור כי הניסוח דלעיל אינו מדוייק. התנאי הראשון לגילוי מסמכים, הוא הרלוונטיות של המסמך לזירת המחלוקת. רק משנמצא כי המסמך רלוונטי, על בית המשפט לעבור לשלב הבא ולבחון אם יש אינטרס לגיטימי של בעל הדין שלא לגלות את המסמך. בהעדר רלוונטיות, ממילא לא יינתן צו גילוי מסמכים, גם אם אין אינטרס לגיטימי של בעל הדין שעשוי להיפגע.

משהגענו למסקנה כי הגילוי במקרה שלפנינו הוא רלוונטי, נבחן אפוא אם המבקשת הצביעה על אינטרס לגיטימי שלה שעשוי להיפגע עקב הגילוי.

5.         המבקשת טענה לפגיעה בפרטיותה. ברם, ספק אם יכול תובע לטעון לפטור מגילוי מסמכים בשל פגיעה בפרטיותו. ברע"א 8551/00 אפרופים נ' מדינת ישראל, ד"פ נה(2) 102, נטען על ידי התובעת כי חיובה להעביר לעיון הנתבעת מאזנים וטופסי פחת שהגישה לרשויות המס, מהווה פגיעה בפרטיות ונוגד את החסיון הקבוע בפקודת מס הכנסה.

בדחותה את הטענה אמרה השופטת דורנר:

"תובע אינו יכול להישמע בטענה, כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות, שהן רלוואנטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו.... . אף מובן הוא, כי בידי התובע קיימת האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על-פני הכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוואנטיות, וזאת על-ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע".

דומני כי הפרופוזיציה לפיה תובע מנוע מלטעון לפגיעה בפרטיותו, היא רחבה מדי ועל בית המשפט לערוך איזון בכל מקרה ומקרה, בין זכותו של התובע לפרטיות לבין הצורך בגילוי נתונים ועובדות על מנת לעשות משפט צדק ולרדת לחקר האמת. עם זאת, "כאשר המידע הנדרש שייך לבעל הדין, בהתמודדות בין ערך ההגנה על הפרטיות לאינטרס קיומו של הליך שיפוטי תקין, מקבל האינטרס האחרון מישנה משקל, בהיות בעל הדין בעל ענין ישיר בתוצאות המשפט" - ע"מ 3542/04 סלס נ' סלס (טרם פורסם).