פסק-דין בתיק ברע 1381/04

א.  בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א מיום 11.1.2004 (כב' השופט ד"ר ג' גרמן), אשר דחה על הסף את בקשת המבקש לתשלום שכר טרחת  כונס נכסים.

ב.    ביום 12.1.2005 נתנה רשות ערעור ובקשת רשות הערעור נדונה כערעור.

ג.    עיקרי העובדות הצריכות לענין

הצדדים הינם עורכי דין, אשר ייצגו את עניינם של לקוחותיהם, בפני בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בעלי הדין").

במסגרת זאת, הסכימו בעלי הדין ביום 27.11.1996 על מינוים של הצדדים דנן ככונסי הנכסים למכירת דירתם של בעלי הדין, והסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

הליכי מכירת הדירה התארכו במשך שנים רבות, בשל חששו של המערער ממכירת הדירה לקונה שנמצא לדירת בעלי הדין.

טעמו של המערער היה כי המדובר ב"קונה פיקטיבי".

בהחלטתו מיום 19.7.2000 הורה בית משפט קמא, במסגרת בש"א 13163/00, על תשלום שכ"ט כונס נכסים למשיבה, ללא קבלת תגובת המערער. זאת, לאחר שזו העלתה בבקשתה לאישור שכ"ט כונס נכסים טענות שונות כנגד התנהלותו של המערער במהלך הכינוס.

בבקשתה טענה המשיבה, כי:

" 2. מאמץ חריג נדרש בגין הגשת בקשות סרק בלתי פוסקות בקשר לכ"נ תוך בזבוז זמן יקר.

3. הח"מ הוסכמה וטיפלה בכ"נ לבד (בש"א 2007/98) לאחר שעוה"ד ליכטנשטיין היפר צו הכינוס, פעל נגד כ"נ, התנגד למכר לה"ה קוסייב - הקונה (רצ"ב החלטה בבש"א 1484/98) והגיש נגד הכינוס  ערעור לביהמ"ש המחוזי ע.מ. 1024/98 עמ"נ לבטל את המכר ה"ה קוסייב (מכר שהעשיר את קופת הכ"נ ב-20,000 $). מדובר בפעולות חמורות של כ"נ נגד הכינוס וכנגד צווי בימ"ש - בניגוד לכתב המינוי.

ביהמ"ש המחוזי אישרר כל פעולות בימ"ש, כולל הסמכות הח"מ וקבע: "יש להצדיק את הכרעות ביהמ"ש ואין מקום להתערב בהן כבקשת ב"כ המערער".

4. תצהיר הקונה - ה"ה קוסייב בע"מ 1024/98 ביחס לאלימות כלפיהם רצ"ב מדבר בפני עצמו לקשיי הכינוס ופעולות "חריגות" שננקטו נגד הכינוס".

המערער פנה ביום 13.9.2000, בשם מרשו, בבקשה לביטול ההחלטה לתשלום שכר טרחה. בית משפט קמא, דחה ביום 9.9.2001 את הבקשה.

על החלטה זו לא הוגש ערעור, וההחלטה הינה החלטה חלוטה.

בחודש ספטמבר 2003, פנה המערער בשמו הוא, ככונס הנכסים על הדירה, בבקשה לפסיקת שכר טרחה. בבקשתו גולל המערער את רשימת פעולותיו שבוצעו לטובת הליך הכינוס, ובכללם, פרסום מודעה בעיתונות, דאגה לקיומם של הליכי התמחרות ועוד.

המשיבה התנגדה לפסיקת שכ"ט כונס נכסים למערער.

המשיבה טענה, כי המערער טירפד במהלך הליך הכינוס את הליכי מימוש הדירה, הגיש בקשות שונות וערעורים, עד כי בית משפט קמא, הורה למשיבה למכור בעצמה את הדירה, חרף התנגדותו של המערער, במסגרת בש"א 2007/98. המשיבה הוסיפה וטענה כי היא זו אשר חתמה על ההסכם עם הרוכש, ניהלה את הליכי העברת הדירה ורישומה על שם הרוכשים, לרבות הסדרת הרישום במשרדי החברה המשכנת, אשר במשך השנים מונה לה מפרק.

זאת ועוד, טענה המשיבה, כי בית משפט קמא סיים את הליך פסיקת שכר טרחת הכונסים בתיק, בהחלטתו מיום 19.7.2000, בבש"א 13163/00, הנ"ל, ומשהפכה החלטה זו חלוטה משלא הוגש ערעור, אין מקום להזקק לבקשה חדשה מטעם המערער לתשלום שכ"ט כונס נכסים.