פסק-דין בתיק ברע 1365/04

א.    בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 27.10.04 של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט בדימוס שטרסמן) אשר דחה את תביעת המבקש לתשלום מלוא נזקו בגין תאונת הדרכים שאירעה ביום 27.3.03.

ב.     בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 9.2.04 ונקבעה לדיון בפני ליום 20.10.04.

ביום הדיון לא התייצב מי מטעם המשיב והדיון נדחה ליום 16.1.05.

ביום 16.1.05 התייצב המשיב והודיע כי פנה  לחברת הביטוח המייצגת את ענייניו ואשר טיפלה בהגנתו בפני בית משפט קמא.

משכך, נקבע מועד נוסף לדיון ליום 1.2.05.

ביום 1.2.05 התייצבה נציבת חברת הביטוח עו"ד גב' ישראלי ולבקשתה ניתנה לה ארכה להגשת תגובה בכתב. פסק הדין נקבע לשימוע ליום 24.2.05.

ביום 21.2.05 הועברה הודעת המבקש שהינה תשובה לתגובת המשיב לבקשת רשות הערעור.

לפיכך, הוריתי ביום 13.3.05 על העברת העתק ההודעה לידי המשיב לתגובתו בתוך 10 ימים מקבלת ההחלטה.

ב"כ המשיב הגישה את תגובתה ומשכך נקבע התיק לדיון במעמד הצדדים, בשגגה, ליום 25.1.06.

ביום 22.8.05 הגיש המבקש בקשה במסגרת בש"א 18322/05 לבטל את ההחלטה השגויה מיום 11.7.05, במקביל התבקש ביום 22.9.05 על ידי המשיב , מתן פסק דין על יסוד תגובות הצדדים בתיק.

ג.   עיקרי העובדות הרלוונטיות לענייננו הן כדלהלן:

ביום 27.3.03 נהגה בת זוגו של המבקש למקום עבודתה, ברכב המצוי בבעלות המבקש.                      

בת זוגו של המבקש נהגה ברחוב הסיבים בפתח תקווה מכיון צפון לכיון דרום וחצתה את רחוב השילוח.

במהלך חציית הצומת, כך לטענת המבקש, הגיח רכבו של המשיב מרחוב השילוח תוך אי ציות לתמרור  37 ב ופגע בחלקו הימני הקדמי של רכבו של המבקש.

המבקש בתביעתו טען כי נגרמו לו נזקים בסך כולל של 9466.70 ש"ח.

המבקש תמך את כתב תביעתו בפני בית המשפט קמא בחוות דעת שמאי מטעמו.

כן תבע המבקש פיצוי בגין רכב חלופי למשך 46 יום וכן אובדן ימי עבודה ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

בת זוגו של המבקש העידה בפני בית המשפט קמא, כי  שדה הראיה שלה לא היה טוב, וכי לא ראתה את המשיב, עד לרגע שבו פגע רכבו ברכב המבקש.

המשיב מצידו טען כי אכן פגע ברכבו של המבקש, ברם, הוסיף המשיב וטען, כי מעולם לא ויתר על טענתו ביחס לרשלנותה התורמת של הנהגת ברכבו של המבקש.