פסק-דין בתיק ברע 1323/05

זוהי בקשת רשות לערער שהוגשה כנגד החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט ד' גדול) מיום 16.1.05 לפיה הורה על העברת ההליך שהגיש המבקש נגד המשיבים לבוררות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי ליתן רשות לערער ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

הרקע העובדתי .

המבקש, מינהל מקרקעי ישראל הגיש לבית המשפט השלום בכפר סבא כתב תביעה נגד המשיבים בו עתר למתן צו מניעה קבוע אשר ימנע מהם לעשות שימוש לא חקלאי או ללא הסכמתו בכתב במשק המוחזק על ידם במושב בני ציון.

אין חולק כי זכויות המשיבים במקרקעין מעוגנות בחוזה שנחתם בתאריך 6.8.1950 בין החברה להתיישבות חקלאית ועירונית "רסקו" בע"מ (להלן: "רסקו") לבין הורי משיבה 2, מרדכי ונעמי מילר.

זכויות החותמים המקוריים הוסבו למשיבים, המחזיקים במקרקעין ועושים בהם שימוש אשר המינהל סבור כי אינו חקלאי ולפיכך חורג מתנאי ההרשאה שנתנה להם.

המשיבים, החולקים על עמדת המבקש באשר לשימוש במשק, הגישו בקשה להעברת הסכסוך לבוררות בהסתמך על תניית בוררות בהסכם שבין רסקו למשפחת מילר.

בהחלטתו נשוא הבקשה קבע כב' השופט גדול כי "אין מחלוקת שרסקו חתמה על החוזה שבינה לבין המתיישבים, כזרוע מבצעת של קק"ל להקמת המושב. בסופו של יום היה על הקרן לחתום עם המתיישבים במושב על חוזה חכירה".

מסקנה זו נסמכת על הוראת סעיף 14 להסכם הקובע כדלקמן:

"רסקו מתחייבת להגיש בקשה לקרן לעשות כל מה שביכולתה כדי שהקרן תכרות חוזה חכירה עם המתיישבים לפי התנאים שיהיו מקובלים אז בקרן לגבי חכירה חקלאית, והמתיישבים מתחייבים לחתום על חוזה חכירה כדלעיל לאחר קבלת דרישה על כך מאת רסקו ו/או הקרן.

המתיישבים מתחייבים לשמור על תנאי חוזה חכירה של הקרן, המחייבים אותם מיום חתימת חוזה זה".

אלא שחוזה החכירה בין הקרן למתיישבים, אם נחתם, לא הוצג בפני בית משפט קמא, כפי שאף צויין בהחלטה.

מן המקובץ עולה כי לא הובאה בפני בית המשפט ראיה כלשהי לקיומו של קשר חוזי ישיר בין המשיבים לקק"ל ולפיכך גם בהנחה שמינהל מקרקעי ישראל הינו חליפה של הקרן לצורך דיון זה, לא הובאה בפני בית המשפט כל ראיה לקשר שבין רסקו למינהל וקל וחומר לטענה לפיה ניתן לראות במינהל את חליפה של רסקו או מי שפועל מכוחה ביחסים עם המשיבים.

כב' השופט גדול היה מודע לחסרונה של ראיה זו ואף ציין בהחלטתו כי "זכויותיה של רסקו הועברו ככל הנראה לממ"י על כן מחוייב ממ"י לעשות את שהתחייבה רסקו לעשות מול המתיישבים, לפחות מול ה"ה מילר וכיום חליפיהם". (ההדגשה שלי ש.ד.).

דיון .

בספרה של המלומדת פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית מורחבת, עמ' 5 מציינת המחברת כי:

            "הבסיס המשפטי לקיום בוררות מכוח החוק הוא הסכם בין הצדדים לענין זה".

המחברת מפנה לסעיף 1 לחוק המגדיר "הסכם בוררות" כך:

"הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלה בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקבע בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו".