פסק-דין בתיק ברע 1174/05

            בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט טובי) מיום 12.7.2005. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

            עניינו של הערעור מתמקד בתחולת סעיף 7א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים"). 

1.         המשיבה 1 (להלן: " המשיבה"), ילידת 1983, נפגעה ביום 23.2.01 בתאונת דרכים, בעת שנהגה ברכב ששכרה מהמשיב 2 (להלן: " אזוגי"). כתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף. נתברר כי לרכב הוצאה תעודת ביטוח חובה, אלא שהתעודה החריגה שימוש לצרכי השכרה. המבקשת טענה לתחולת סעיף 7(5) לחוק הפיצויים, השולל את הזכאות על פי החוק למי שנהג ברכב ללא ביטוח, או שהביטוח שהיה ברשותו לא כיסה את השימוש ברכב. ואילו המשיבה טענה לתחולת החריג בסעיף 7 א לחוק הקובע כדלקמן:

"... על אף האמור בסעיף 7(5), מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן..." (ההדגשה שלי י.ע.).

בית המשפט קמא קיבל טענת המשיבה וקבע כי בנסיבות העניין, יש מקום לתחולת הסעיף. על כך נסב הערעור שבפני.

לטענת המבקשת, יש לקבוע כי המשיבה היתה חייבת לבדוק ולוודא את קיומו של הכיסוי הביטוחי, שכן שכרה את הרכב בנסיבות חשודות ומוזרות.

2.         בית המשפט קמא רחש אמון מלא לגרסתה של המשיבה אודות נסיבות ההשכרה. המשיבה הייתה כבת 18 במועד התאונה, נהגת צעירה וחסרת נסיון, בת למשפחה דתית, אשר נענתה למודעה בעיתון שפרסם אזוגי בזו הלשון (נספח א' לתגובת המשיבה):

" תלפיות חיפה

השכרת רכבים מחיר מוזל

הנחה לציבור הדתי

טל:...."

על פי גרסתו של אזוגי, הוא רכש חמישה רכבים מחברת השכרה שפשטה רגל, והשכיר רכבים אלו לאחרים.

המשיבה שכרה מאזוגי מספר רכבים בהזדמנויות שונות ופנתה אליו גם בעקבות המלצות מכרים. בפעם הראשונה שפנתה אליו, ביררה עימו את סוגיית הכיסוי הביטוחי. אזוגי אמר למשיבה כי יש כיסוי ביטוחי ואף הוסיף, כי בשל היותה נהגת חדשה היא תידרש לשלם מחיר גבוה יותר עבור ההשכרה. עדותה זו של המשיבה נתמכה בעדותו של ידידה, מר גיגי משה, שהתלווה אליה בפעם הראשונה בה שכרה רכב מאזוגי.

בהתייחסו ליום התאונה, קיבל בית המשפט את גרסתה של המשיבה כי התקשרה לאזוגי בסביבות השעה 17:00 וביקשה לשכור ממנו רכב למשך 24 שעות. הלה הסכים, וקבע עמה נקודת מפגש בקרית אליעזר, לשם הגיעה המשיבה עם אמה. אזוגי החתים את המשיבה על מספר טפסים, ומסר לה את מפתחות הרכב.

על רקע עובדות אלו, נבחן אם התקיימות התנאים לתחולת סעיף 7א לחוק הפיצויים.

3.         סעיף 7 א כולל שלושה תנאים מצטברים:

א. הנהיגה ברכב צריכה להיות בהיתר של הבעלים או המחזיק ברכב - אין חולק כי תנאי עובדתי זה נתקיים.

ב. הנפגע לא ידע על כך שאין לשימוש ברכב ביטוח בר-תוקף - לאור קביעתו העובדתית של בית המשפט קמא, התקיים גם תנאי עובדתי זה.

ג. בנסיבות העניין לא היה סביר שהנפגע ידע על היעדר הביטוח - תנאי זה, קובע מבחן מעורב, סוביקטיבי-אוביקטיבי. על רקע הנסיבות המסויימות של המקרה על בית המשפט לבחון אם אי ידיעתו של הנפגע היא סבירה. המחלוקת בין הצדדים, היא לעניין יישומו של התנאי בענייננו.