פסק-דין בתיק ברע 1171/07

1.             בפני בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על ידי מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן:" המבקשת" או " מגדל") כנגד ה"ה זביטישווילי לאה, ציצו זלמנסון, ואברהם זלמנסון, וכן כנגד בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן:" המשיבים") ועניינה - החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט א. זמיר) לדחות את בקשת מגדל ובנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן:" הבנק") לדחיית תביעת המשיבים 1,2,3 על הסף מחמת התיישנות.

החלטתי לתת למבקשת רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור עצמו.

העובדות הצריכות לענין

2.             במאי  1995 נטלו המשיבה 2 - אמו של המשיב 3, וכן המשיב 3 (להלן:" המנוח") מהבנק הלוואה בסך של 135,000 ש"ח. כבטחון לפרעון ההלוואה נרשמה משכנתא על דירת מגוריה של המשיבה 1 - סבתו של המנוח.

    בעת נטילת ההלוואה נדרש המנוח לרכוש פוליסת ביטוח חיים לצורך הבטחת תשלומי ההלוואה ומשכך רכש המנוח פוליסת ביטוח חיים (להלן:" הפוליסה") בנוקבו בבנק כמוטב על פי הפוליסה.

    למרבה הצער נפטר המנוח ביום 2.9.00. המשיבות 1 ו- 2 (הסבתא והאם) פנו למגדל בדרישה לפרוע את תשלומי ההלוואה בהתאם לפוליסה, אולם מגדל דחתה את דרישתן בטענה כי המנוח הפר את חובת הגילוי הקבועה בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן:" החוק"). בתאריך 14.7.04 הגישו המשיבות תובענה כנגד מגדל וכנגד הבנק, בגידרה עתרו לחייב את מגדל לפרוע את יתרת תשלומי ההלוואה לבנק, בהתאם לפוליסה.

                מגדל הגישה בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות, שכן התביעה הוגשה כ- 4 שנים לאחר קרות מקרה הביטוח - מותו של המנוח - בניגוד להוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח הקובע תקופת התיישנות בת 3 שנים על תביעות לפי החוק.

    בית משפט השלום (כב' השופט א. זמיר) דחה את הבקשה, תוך קביעה כי " לא ניתן לסלקה על הסף בטרם בירור עובדתי. בהחלט תיתכן קביעה כי עילת התובענה נועדה (כך במקור ד.ג) רק לאחר פטירת המנוח, ולאחר שהתובעים התוודעו לראשונה לבעייתיות שנוצרה. אין לומר גם, כאמור, כי תביעת התובעים כנגד הנתבעת 1 חוסה תחת הוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח".

            החלטה זו עומדת בבסיס הבקשה אשר בפני.

טענות המבקשת בבקשה

3.             המבקשת טוענת כי לא היה מקום לדחות את הבקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות, וזאת משום שמקרה הביטוח - מותו של המנוח - ארע ביום 2.9.00 ואילו התביעה הוגשה ביום 14.7.04, כ- 4 שנים לאחר מותו של המנוח, ובניגוד לתקופת ההתיישנות בת 3 השנים הקבועה בסעיף 31 לחוק.

                עוד טוענת המבקשת כי סוג הביטוח בו עסקינן היינו ביטוח חיים, ואין מדובר בביטוח אחריות שעליו חלה תקופת ההתיישנות בת 7 שנים בהתאם לסעיף 70 לחוק.

                כמו כן טוענת המבקשת כי התובענה נושא כתב התביעה איננה תובענה לסעד הצהרתי כפי שניסו המשיבות לטעון, ולראיה היא הוגדרה כתובענה לסעד "הצהרתי כספי" תוך קביעת שווי התובענה והעמדתה על סך של 110,000 ש"ח.

תשובת המשיבות לבקשה

4.             המשיבות טוענת כי יש להותיר את החלטת בית המשפט קמא על כנה. לגרסתן, הן לא קיבלו מעולם את הפוליסה בשלמותה, ומשכך יש להחיל על התובענה את הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 (להלן:" חוק ההתיישנות") ולקבוע כי טרם חלפה תקופת ההתיישנות. טענה נוספת בפי המשיבות והיא כי אין מדובר בביטוח חיים אלא בביטוח אחריות, ומשכך יש להחיל על התובענה את הוראות סעיף 70 לחוק ולקבוע כי מדובר בתקופת התיישנות בת 7 שנים אשר טרם חלפה. המשיבות מסתמכות בטענה זו על פסק הדין בת.א. (ת"א) 180179/07 אפצקי נ'  בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ומגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "פרשת אפצקי").

5.             ב"כ הצדדים חזרו על טענותיהם בדיון שהתקיים בפני ביום 6.9.07.

דיון

6.         השאלות הצריכות הכרעה הן כדלקמן:

א.         האם יש להחיל את סעיף 8 לחוק ההתיישנות על התובענה נשוא הבר"ע?

ב.         האם מדובר בביטוח חיים, או אז תקופת ההתיישנות הינה בת 3 שנים, או שמא מדובר בביטוח אחריות, שאז תקופת ההתיישנות הינה בת 7 שנים?

6.1        סעיף 8 לחוק ההתיישנות