פסק-דין בתיק ברע 116/06

1.         החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לפיכך תידון הבקשה כערעור.

2.         הערעור שניתן הוא על פסק-דין של בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופט אהרון ח' ורבנר), מיום 29/11/05 בתיק ע"א 220/05, שעניינו ערעור על החלטת כבוד הרשמת ש' פורמנץ, שניתנה בבש"א 12685/04 ביום 24/7/05.

בהחלטת כבוד הרשמת קיבלה המערערת רשות להתגונן. בית משפט השלום קיבל את הערעור על החלטה זו, וביטל את הרשות להתגונן, ונתן פסק-דין לפיו על המערערת לפנות את הנכס בו החזיקה. 

הרקע וההליכים :

3.         המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד המערערת, לסילוק ידה מן המקרקעין, הידועים כחלקה 8 בגוש 11608, בעיר גנים קריית אתא (להלן: המקרקעין ) בטענה כי הוא הבעלים בשלמות של המקרקעין הנ"ל, אותם ירש בשלמות מאמו ז"ל.

            אין חולק כי על-פי נסח הרישום רשום אדם בשם שמעון קושניר כבעלים נוספים של המקרקעין, ב3/24 חלקים. לטענת המשיב רישום אחרון זה, מקורו בטעות, מאחר שאמו ז"ל רכשה זכויות במלוא החלקה.

בבקשת הרשות להתגונן, טענה המערערת כי היא מחזיקה בדין ב- 1/8 חלקים במקרקעין (להלן: המושכר ), וכי החזקתה כדין, מכוח הסכם שכירות שנערך בין מר קושניר שמעון למערערת, שהוא כאמור הבעלים של חלק זה שהושכר לה.

ההחלטה ופסק-הדין של בית משפט השלום :

4.         כבוד הרשמת פומרץ, בהחלטה שניתנה ביום 24/7/05, נתנה כאמור רשות להתגונן, מאחר שהמערערת הציגה ראיות לכאורה, לפיהן למר קושניר, כמשכיר, יש זכויות בעלים ב- 1/8. ולכן לא ניתן לקבוע כי המערערת היא מסיגת גבול, ולכן יש ליתן רשות להתגונן.

בערעור שהוגש על החלטה זו, קבע בית משפט השלום, כי בחוזה השכירות שנחתם בין המערערת למר קושניר נפלו מספר פגמים: זכותו של מר קושניר במקרקעין אינה מוגדרת ולכן אין הוא יכול להשכיר זכותו לאחר. ועוד, על פי חוזה השכירות השכיר מר קושניר למערערת את כל המקרקעין. ופגם נוסף, קושניר לא השיג את הסכמת המשיב להשכיר זכויותיו במקרקעין.

דיון ומסקנות :

5.         למעשה המחלוקת המהותית שנתגלעה בין המשיב למר קושניר - שכלל אינו צד להליך זה, והוא צד נדרש - מה שיעור חלקם של צדדים אלה במקרקעין. במקום להגיש הליך לברור הזכויות, בחר המשיב להגיש תביעה נגד המערערת כשוכר, וללבן את שאלת זכויותיה במקרקעין, כבדרך אגב. בכל מקרה, לא ניתן היה לעשות כן, ללא צירופו של מר קושניר, כבעל דין ולדון בערעור לגופו.

6.         לגופו של עניין, על-פי נסח הרישום שצורף לכתב התביעה, אמו המנוחה של המשיב רשומה כבעלים של 7/8 חלקים במקרקעין בלבד, ואילו מר קושניר שמעון רשום כבעלים ב- 1/8 חלקים. בנסיבות אלה, ובמיוחד לאור טענת המערערת שמעמדה כשוכרת הוא בדין, ועל אף שזכויות השותפים במושע, אין בכך למנוע ממנה מלהמשיך ולהחזיק במקרקעין, היה מקום לברר את המחלוקת לגופה, לפחות כדי להכריע בשאלה אם המערערת מחזיקה בשטח של 1/8 חלקים מן המקרקעין או שמע היא בגדר מסיגת גבול.

            עוד היה מקום לבדוק אם ניתן לתחום את שטח המושכר לגבול זכויות מר קושניר במקרקעין, ולהימנע מביטול זכויות המערערת מכוח חוזה השכירות בינה לבין קושניר, על הסף.

            מכל הטעמים המפורטים לעיל יש לקבל את הערעור.

            אעיר כי אין באמור לעיל כדי למנוע מהמשיב או ממר קושניר להגיש תביעה בקשר לזכויותיהם במקרקעין.

התוצאה :

7.         אשר על כן אני מורה כמפורט להלן: