פסק-דין בתיק ברע 1149/06

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא (כב' הרשמת ג' אוסי-שרעבי), אשר קיבלה את בקשת המשיבה 1 ( להלן: "כונסת הנכסים" או "הכונסת") להורות למבקשת להנפיק "אישור עירייה" המאפשר את העברת הזכויות בנכסי המשיב 2 ( להלן: "החייב").

ב.         עיקרי העובדות הצריכות לעניין

ביום 18.3.2004 מונתה המשיבה 1 כונסת נכסים בהליכי הוצאה לפועל, על על תשע דירות מגורים שהיו בבעלות החייב ( להלן: "הדירות" או "הנכסים"), בהתאם לשטר משכנתא שעשה החייב לטובת בנק הפועלים בע"מ.

ביום 29.11.2004 אישר ראש ההוצל"פ את מכירת הדירות לקבוצה של צדדים שלישיים.

עיקרה של המחלוקת, נשוא בקשת רשות הערעור, עניינה בפטור מתשלום מס שבח, שניתן לחייב במועד בניית הדירות בשנת 1997. פטור, אשר בוטל ביום 23.9.2004, משהתברר כי החייב לא עמד בתנאים המקימים זכאות לפטור זה; דהיינו, מגורים ברציפות בדירות, במשך ארבע שנים לפחות.

לציין, כי הפטור ניתן מלכתחילה עבור שש דירות מתוך התשע, לגביהן נטען כי הם משמשות, או עתידות לשמש, למגורי החייב או קרוביו.

בין לבין, עוד ביום 15.7.2004, מונה מנהל מיוחד לנכסי החייב, בהליכי פשיטת רגל (תיק פש"ר 1135/04). כן הגישה המבקשת, ביום 11.10.2004, תביעת חוב בתיק פשיטת הרגל, בגין חובו של החייב בתשלום היטל ההשבחה.

ביום 20.3.2005 פנתה כונסת הנכסים לקבלת אישור המבקשת להעברת הזכויות בדירות על שם קבוצת הרוכשים.

ביום 5.4.2005 הודיעה המבקשת כי על הנכסים רובץ חוב בגין היטל השבחה, וכי מטעם זה, אין בכוונתה להנפיק אישור מטעמה, טרם פרעון החוב.

ביום 14.7.2005 הגישה כונסת הנכסים בקשה למתן הוראות לראש ההוצאה לפועל.

ביום 5.1.2006 החליטה ראש ההוצאה לפועל לקבל את עמדת כונסת הנכסים כי עילת ביטולו של היטל ההשבחה נוצרה עוד טרם מונתה כונסת הנכסים; ולפיכך, חוב היטל ההשבחה אינו בא בכלל הוצאות הכינוס.

מטעם זה, הורתה ראש ההוצאה לפועל למבקשת להנפיק את האישורים הנדרשים לצורך העברת הזכויות בנכס.

על החלטה זו בקשת רשות הערעור שבפני.

ביום 25.1.2007 החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ג.         טענות הצדדים בערעור

טוענת המערערת, כי טעתה ראש ההוצאה לפועל בקביעתה, לפיה, סוגיית מועד תחולתו של היטל ההשבחה מצויה בגדרי סמכותה. המערערת טוענת, כי גדרי סמכות ראש ההוצאה לפועל מצומצמים, בענייננו, לפיקוח על פעילות כונס הנכסים, וכי אין בסמכות ראש ההוצל"פ להכריע בפתרון מחלוקות מהותיות בין כונסת הנכסים ובין צדדים שלישיים.

המערערת טוענת עוד כי בענייננו עסקינן בקביעה סטטוטורית הקבועה בסעיף 19 (ג) לתוספת השלישית, לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, המסדירה את התנאים לקבלת הפטור. המערערת טוענת כי משלא עמד החייב בתנאים, בטל מעיקרו הפטור, כאשר מועד התשלום נדחה למועד מימושן של הדירות.

המערערת טוענת כי החלטת ראש ההוצאה לפועל איננה עולה בקנה אחד עם מהותו של הליך הכינוס, בו באה כונסת הנכסים ב"נעלי" החייב, ואין לה יותר מזכויות החייב במועד כינוס הנכסים.

המערערת מוסיפה וטוענת כי גם הזוכה מכח שטר המשכנתא נהנה מהפטור שניתן מתשלום היטל ההשבחה, כאשר העריך את שווים של הנכסים כבטוחה להבטחת פרעון ההלוואה, בסכום ערכם בהתאם להוראת הפטור.