פסק-דין בתיק ברע 1095/05

1.         הוגשה בקשת רשות על החלטת כב' ראש ההוצל"פ בעפולה מיום 10.5.05 בגדרה הורתה כב' ראש ההוצל"פ על מכירת רכבים השייכים למבקש במסגרת הליכי ההוצל"פ שנקט המשיב נגד המבקש. טענת המבקש היא שלא היה מקום להורות על מכירת הרכבים הואיל והם משועבדים לטובת בנק מזרחי בגין הלוואה שנתן בנק מזרחי למבקש וכן הואיל והרכבים מהווים מקור לפרנסת המבקש. בהסכמת הצדדים תידון הבקשה לרשות ערעור כערעור.

2.         ההחלטה נשוא הערעור ניתנה לאחר שהמשיב עיקל ותפס רכבים של המבקש, במסגרת הליכי הוצל"פ שנקט כנגד המבקש בגין חוב של המבקש למשיב בסך של כ- 1.1 מיליון ש"ח.

3.         המבקש הגיש לראש ההוצל"פ ביום 23.2.05 בקשה דחופה לבטל את ההליך של תפיסת הרכבים, לשחררם ולהחזירם למבקש.  הבקשה נסמכה על כך שהרכבים משועבדים לטובת בנק המזרחי ונטען שבנק מזרחי מתנגד למכירת הרכבים שכן הרכבים משמשים את המבקש לעבודתו ומהווים מקור הכנסה למבקש המשמש לפרעון חובותיו. המבקש ציין בבקשה שמכירת הרכבים תגרום לו לנזק בכך שתגרור אחריה הוצאות רבות ומיותרות ותגדיל למעשה את היקף חובותיו.

4.         המשיב השיב לבקשה הנ"ל של המבקש. בתשובתו ציין המשיב כי טענתו היחידה של המבקש היא שהרכבים משועבדים לצד שלישי ולכן יש להורות על שחרורם. המשיב התמקד אפוא  בתשובתו בטענה זו של המבקש והשיב עליה בטענות שונות ועיקרן הטענה ששיעבוד הנכס לטובת בנק המזרחי אינו מונע מכירתו במסגרת הליכי מימוש העיקול שננקטו על ידי המשיב, ובלבד שזכותו של בנק המזרחי להפרע מכספי המכירה תקדם לזכות המשיב. 

5.         בנק המזרחי מצידו הביע את עמדתו במסמך שכותרתו "תגובה לבקשת הזוכה למינוי כונס נכסים על רכבי החייב". בנק המזרחי ציין במסמך הנ"ל שהוגש לראש ההוצל"פ כי הוא מתנגד למינוי כונס נכסים מטעם הזוכה על הרכבים הואיל והרכבים משועבדים לטובת בנק המזרחי.

6.         ביום 10.5.05 ניתנה על ידי ראש ההוצל"פ ההחלטה נשוא הערעור.  מדובר בהחלטה לקונית בה נקבע: "לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לא מצאתי לנכון להורות על שחרור הרכבים ואני מורה בזאת על מכירתם באמצעות מחסני ההוצאה לפועל למרבה במחיר ובהתאם להוראות החוק והתקנות. כספי המכירה יחולקו בהתאם לדיני הקדימה הקבועים בחוק ולחייב תעמוד זכות לפדות הרכבים במחיר שיוצע לרכישתם".

7.         על רקע הדברים הנ"ל הוגשה כאמור בקשת רשות הערעור שלפני, הנדונה כערעור.  בטיעוניהם חזרו הצדדים בעיקרו של דבר על הטענות שהעלו לפני ראש ההוצל"פ.  המבקש טען שאין מקום להורות על מימוש העיקול הואיל והרכבים שועבדו עוד קודם לבנק המזרחי וכן טען שמכירת הרכבים לא תביא כל תועלת למשיב הואיל ושווי הרכבים נמוך משווי חובו של המבקש לבנק המזרחי; המכירה אך תגרום למבקש נזק ותותיר אותו לפני שוקת שבורה. המשיב טען שאין למנוע את מימוש העיקול אך בשל כך שהרכבים משועבדים לצד שלישי, בכפוף לכך שכאמור זכות הצד השלישי להיפרע מכספי המכירה תקדם לזכותו של המשיב.  המשיב טען כי גם אם לא יגיעו לידיו כספים עקב מכירת הרכבים עדין תצמח לו תועלת מהמכירה במובן זה שחובו של המבקש לבנק המזרחי יקטן, ובכך תשתפר יכולתו של המבקש לפרוע את חובו למשיב, חוב שטרם  שילם בגינו דבר.

8.         המבקש טען בין השאר שנפל פגם בהחלטת ראש ההוצל"פ בשל היותה לא מנומקת. בהחלטה צויין שהיא ניתנה לאחר עיון בטענות הצדדים וניתן להניח, הואיל והתקבלה עמדת המשיב, שההחלטה אימצה למעשה את נימוקי המשיב כפי שפורטו בתשובה שהגיש לראש ההוצל"פ.

9.         עיון בתשובת המשיב לראש ההוצל"פ מעלה, כפי שכבר צויין לעיל, שבתשובה זו התמקד המשיב בטענה אחת והיא האם ניתן לנקוט בהליכי עיקול ומימוש העיקול לגבי נכס המשועבד לטובת צד שלישי.  בשאלה זו, הדין עם המשיב, והתשובה היא בחיוב.

10.        בעקרון אין מניעה לנקוט בהליכי עיקול ומימוש עיקול לגבי נכס המשועבד לטובת צד שלישי, בכפוף לכך שזכותו של הצד השלישי להפרע מכספי המימוש תקדם לזכותו של בעל העיקול.  התכלית של המשכון, כפי שהיא עולה מחוק המשכון, תשכ"ז - 1967 (להלן - " חוק המשכון"), סעיף 1, הינה להעמיד לנושה הממשכן נכס ממנו יוכל להפרע החיוב שכערובה לקיומו שועבד הנכס. המשכון כשלעצמו אינו מקנה לבעל המשכון קנין בנכס, אלא כאמור תכליתו להבטיח את פרעון החוב הנערב.  על רקע התכלית האמורה יש לקרוא גם את ההוראה שבסעיף 4 לחוק המשכון לפיה כוחו של המשכון יפה כלפי נושים אחרים של החייב, בתנאים המפורטים בסעיף הנ"ל.  ההוראה הנ"ל שבסעיף 4 תכליתה ליתן משנה ערך לבטוחה בכך שההוראה קובעת עדיפות של בעל המשכון (בתנאים הקבועים שם) על פני נושים אחרים.  אולם אין לראות בהוראה הנ"ל כאילו היא יוצרת חיץ בלתי עביר בין הנושים האחרים לבין הנכס הממושכן. זכותו של בעל המשכון מתמצית בהקשר זה בעדיפות המוקנית לו להשתמש בבטוחה, על פני נושים אחרים.  מכאן נגזר שגם נושים אחרים עשוים להנות מהנכס הממושכן, בכפוף לזכות הקדימה של בעל המשכון.  ממילא יש לומר שניתן לעקל ואף לממש עיקול שהוטל על נכס ממושכן, בכפוף לזכות הקדימה של בעל המשכון. ראה והשווה לענין זה  ד. בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה חמישית 2001), עמ' 338-339; רע"א 9025/03 בנק מזרחי נ' בן פורת.

11.        כדי להבטיח את העדיפות של בעל המשכון, יש להעמיד לרשותו זכויות נלוות נוספות.  כמובן בטרם מימוש עיקול של נכס ממושכן יש לשמוע את עמדתו של בעל המשכון.  כאמור בעל המשכון אינו רשאי למנוע את מימוש העיקול אך בשל כך שהנכס המעוקל ממושכן לטובתו.  אולם יש לשמוע את בעל המשכון ולשקול האם מימוש העיקול אינו פוגע באופן מהותי ביכולתו של בעל המשכון להנות מהבטוחה הנדונה.  למשל, מקום ששווי הבטוחה עם מימושה עולה על סכום החוב המובטח בבטוחה, ניתן לסבור שמימוש העיקול אין בו כדי לגרום נזק מהותי לבעל המשכון, שיזכה בכל מקרה לפרעון החוב המובטח (אמנם, עשויות להיות נסיבות בהן בעל המשכון אינו מעונין בפרעון מידי של החוב, ענין שאף אותו יש לשקול).  ואילו מקום ששווי הבטוחה נופל מסכום החוב המובטח, יש לנקוט משנה זהירות כדי שלא לגרום לפגיעה מהותית ביכולתו של בעל המשכון לההנות מהבטוחה ובעדיפות המוקנית לו על פני הנושים האחרים.  יש לזכור בהקשר זה שלבטוחה ברגיל שני פנים: פן אחד הוא ערכה הכספי האמור לשמש מקור לפרעון החוב אם זה לא יסולק בדרך הרגילה; פן שני טמון בתמריץ שמהווה עצם קיום השעבוד לחייב להמשיך ולפרוע את החוב בדרך הרגילה, כדי למנוע את אובדן הנכס המשועבד. 

12.        בעניננו, אם נניח לטובת ההחלטה הלקונית נשוא הערעור שהיא מאמצת למעשה את נימוקי המשיב בתשובה שהגיש לראש ההוצל"פ כפי שפורט לעיל, נמצא שההחלטה אינה מתיחסת למעשה למכלול השיקולים שפורטו לעיל.  ההחלטה, כמוה כתשובת המשיב, מתיחסת אך ורק להיבט העקרוני לפיו בעקרון אין מניעה לממש עיקול של נכס ממושכן. כאמור בענין זה הדין עם המשיב.  אולם אין בהחלטה, כפי שאין בתשובת המשיב, התיחסות של ממש לטענת המבקש לפיו מכירת הרכבים לא תכסה את מלוא החוב לבנק המזרחי ואף תפגע במקור פרנסתו באופן שאך ירע את מצבו ואת כושר הפרעון שלו.  נראה לי שענין זה מצריך ברור יסודי יותר מכפי שנעשה. 

13.        לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הערעור במובן זה שאני מורה להחזיר את הענין לראש ההוצל"פ שתדון בטענת המבקש לפיה מכירת הרכבים תגרום לפגיעה משמעותית  בכושר הפרעון שלו ביחס לבנק המזרחי ובכלל, ובהתחשב בעדיפות המוקנית לבנק המזרחי ביחס לרכבים הנדונים.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום ה' בתמוז, תשס"ה (12 ביולי 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בפקסמיליה ובדואר ויודע להם כי מתייתר המועד שנקבע לשמיעת החלטה ליום 17.7.05 והוא מבוטל.

001095/05ברע054 אירית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: