פסק-דין בתיק ברע 1063/07

ביום 8/6/2005 הגיש המשיב (קטין) באמצעות הוריו תביעת נזיקין נגד המבקשות וכן נגד נתבעות נוספות, אשר אינן לוקחות חלק, בהליך שבפני. למען שלמות הדיון אביא את העובדות ככל שהן רלוונטיות להליך דנן. המשיב השתתף בקייטנת קיץ ונפגע, באפו ובשיניו, כתוצאה מנפילה, באחד ממתקני הקייטנה.

ארוע התאונה מתואר בכתב התביעה, באופן הבא:

כתב ההגנה מטעם המבקשות הוגש ביום 25/9/2005. ביום 3/1/2006 התקיימה ישיבת קדם המשפט הראשונה בפני כב' השופט ש. סרחאן. הצדדים התבקשו להודיע לביהמ"ש את עמדתם, בנוגע למינוי מומחה רפואי, מטעם בית המשפט, ולאחר שלא השיבו מינה ביהמ"ש קמא, ביום 5/2/2006, את ד"ר רווה, מנהל מרפאת א.א.ג, בבית החולים שניידר, כמומחה מטעם בית המשפט. חוות הדעת, מטעם המומחה, התקבלה לתיק בית המשפט קמא ביום 26/10/2006, בגדרה נקבעו למשיב 15% נכות בגין הפגימות מהן הוא סובל (להלן תיקרא "חוות הדעת"). ביום 5/11/2006 נתן ביהמ"ש קמא החלטה לפיה בהתאם לאמור והקבוע בחוות הדעת על הצדדים להודיע האם הם מוכנים שינתן בתובענה, פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר שהמבקשות לא הסכימו למתן פסק הדין, בדרך המוצעת ע"י ביהמ"ש קמא, קבע בית המשפט, ביום 4/1/2007, כי ישיבת ההוכחות תתקיים ביום 20/6/2007, כמו כן הורה ביהמ"ש קמא לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. ביום 22/1/2007 הגיש ב"כ המבקשות "בקשה להארכת מועד למשלוח הודעת צד ג' " (בש"א 1436/07) (להלן תיקרא "הבקשה להארכת מועד למשלוח הודעת צד ג' "). המבקשות ביקשו לשלוח הודעת צד ג', למר ג'האד בן גאנם זועבי, כמי שהיה, במועדים הרלבנטיים, בודק מוסמך במוסדות חינוך ואשר שימש, בין היתר, ומטעמה של המבקשת מס' 1, מהנדס הקייטנה והממונה על הבטיחות בה (להלן ייקרא "צד ג'"). לבקשה המדוברת צורף תצהיר, מטעם מתמחה ממשרדו של ב"כ המבקשות, ממנו עלה כי לאור חקירה ודרישה התגלה למבקשות כי צד ג' היה הממונה על הבטיחות בקייטנה. לאחר שהמשיב התנגד לבקשה דחה בית המשפט קמא את הבקשה, ולא התיר למבקשות לשלוח הודעת צד ג', כאמור לעיל. על ההחלטה דנן מלינות המבקשות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כמו כן התקיים בפני ביום 14/6/2007, דיון במעמד הצדדים. בסופו של דבר ולאחר שהצדדים חזרו על טענותיהם ניתן פסק דין, על יסוד הסכמת בעלי הדין, המקבל את הערעור והמתיר למערערות לשלוח הודעת צד ג'. למשיב ניתנה האפשרות להודיע על חזרתו מהסכמתו לפסק הדין וכל זאת עד ליום 21/6/2007. ב"כ המשיב הודיע כי הוא מבקש לחזור בו מהסכמתו וביום 21/6/2007 הורתי על ביטול פסק הדין ועל הגשת סיכומים ע"י הצדדים.

לפני שאבחן את טענות הצדדים ראוי לציין כי ביום 1/5/2007 הגישו המערערות, שוב, לבית המשפט קמא, "בקשה נוספת להארכת מועד למשלוח הודעה לצד ג' " (בש"א 3064/07) (להלן תיקרא "הבקשה השניה"). לבקשה השניה צירפו המערערות את הדו"ח שערך צד ג', לאחר שערך את בדיקת הבטיחות באזור הקייטנה, שבה נפגע המשיב. כמו כן צירפו המערערות את תצהירו של החוקר מטעם משרד החקירות "מגן חקירות", אשר נפגש עם צד ג' וקיבל את אישורו לכך שערך את הדו"ח הנ"ל. בית המשפט קמא החליט, ביום 11/6/2007, לדחות גם את הבקשה השניה. על ההחלטה השניה לא הוגשה בקשת רשות ערעור, אך ברי כי גורלה של החלטה זו קשור קשר, בל ינותק, לערעור המונח לפני.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא ובטענות הצדדים נחה דעתי כי יש לקבל את הערעור ויש לאפשר למערערות לשלוח את ההודעה לצד ג'. טענותיו וטעמיו של ב"כ המשיב, לדחיית משלוח הודעת צד ג', הן במישור הפרוצדורלי והן במישור המהותי, אינם מובילים, למסקנה לפיה יש אכן למנוע את משלוח ההודעה לצד השלישי ולאפשר קיומם של מספר הליכים בנוגע לאירוע התאונה הנ"ל.

שאלת מטרתה של ההודעה לצד שלישי וההלכה בעניין זה, אשר נקבעה בר"ע 475/83 Ohio Medical roducts Division of Air Reduction Company נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לז(4) 309), עומדת בעינה ולפיה:

ברע"א 854/06 - כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גדי פיגומים (טרם פורסם) חזר כב' השופט ריבלין על עיקרי ההלכה והטעים כי :

בעינייננו הצד השלישי היה, במועד עריכת דו"ח הבדיקה בקייטנה, עובד של המערערת, אם כשכיר ואם כמי שסיפק לה שירותים. עובדה זו עולה מחתימתו על הדו"ח, כפי שצורף לבקשה השניה, שהוגשה לבית המשפט קמא. ברי כי יש לבחון ולאפשר את בירור העניין ואין כל בסיס לאמירה כי לאור היחסים הפנימיים, בין המערערת לבין צד ג', אין מקום לאפשר את משלוח ההודעה לצד ג'. שאלת היחסים הפנימיים בין שניים אלה תבורר במסגרת ההודעה ואין בכך כל פסול. לטעמי אין לראות בהתנהלות המערערות איחור משמעותי הפוגע בזכויות המשיב; אומנם המשיב כבר הגיש את תצהירו אך עדיין מדובר בשלב מקדמי ביותר שבגדרו עדיין פתוחה הדרך, בפני הצדדים ובפני ביהמ"ש, להעלות לדיון שאלות וסוגיות אשר יקדמו את ניהולו הנכון והיעיל של התיק וימנעו את פיצול הדיון באופן שבו המערערות, חשופות לסיכון, לפיו יאלצו להגיש תובענה נפרדת נגד הצד השלישי, במידה ויחוייבו בדין. כמו כן אוסיף ואומר כי בנסיבות אלה אין המשיב נדרש לכל תיקון או שינוי בכתבי בית הדין מטעמו לאור משלוח ההודעה כאמור לעיל - ומכאן כי לא ראיתי כל נזק משמעותי שיגרם למשיב.

לאור כל האמור לעיל הרי שדין הערעור להתקבל. המערערת רשאית לשלוח הודעת צד ג', כאמור לעיל, עד ליום 10/11/2007.

בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות בהליך זה.

המזכירות תעביר העתקים מהחלטה זו לב"כ הצדדים.