פסק-דין בתיק א 99956/99

1.         התביעה שבפני, עניינה תביעה כספית של חברת נסיעות ותיירות, כנגד מי שהיה עובד בחברה, וגזל לטענתה, את כספיה בתרמית, תוך שהוא פועל בחריגה מסמכות והפרת חובת האמון המתחייבת ממנו בהיותו עובד בתובעת.

רקע עובדתי

2.         התובעת הינה סוכנות נסיעות גדולה, המספקת שירותי נסיעה ותיירות ליוצאים לחו"ל, ובין יתר עיסוקיה היא מוכרת כרטיסי טיסה, שירותי קרקע, הזמנות לבתי מלון שונים לחו"ל וכד' (להלן: "החברה").

3.         הנתבע הועסק ע"י התובעת במשך כ - 9 שנים, בתפקיד בכיר של מנהל מחלקת התיירות היוצאת - "האאוט גואינג" (outgoing).

4.         הנתבע עובד בענף התיירות משנת 1965 והיה בעל רישיון מומחה של משרד התיירות החל משנת 1973.

עד שהחל הנתבע לעבוד אצל התובעת, תחום זה של תיירות יוצאת היה תחום לא מפותח, והצדדים החליטו בעצה אחת, לפתח תחום זה באמצעות הנתבע, שהחל לעבוד עם התובעת ביום 1.6.89.

5.         לנתבע ולמנהל התובעת, מר רודולף (ראובן) שמואלי (להלן: "שמואלי"), היתה היכרות מוקדמת.

התובעת נתנה אמונה המלא בנתבע, ולפיכך הפקידה בידיו סמכויות נרחבות והוא נחשב לבעל תפקיד בכיר במשרד התובעת.

בשלב מסוים ריכז הנתבע בידיו באופן בלעדי, את ענייניה הכספיים של התובעת בקשר לעסקי התיירות היוצאת, ובכלל זה, עברו תחת ידיו, רוב התשלומים שהגיעו לתובעת עקב מכירת שירותי תיירות, והוא היה מוציא קבלות בגין התשלומים, היה מוסמך לקבוע  את מחיר השירותים (בגבולות שנקבעו עם מנהל התובעת), היה ממונה על מאגר הלקוחות, היה מוסמך לכרטס כרטיסי טיסה וואוצ'רים, וכן להתחייב כספית בשם התובעת בפני חברות תעופה, בתי מלון, ויתר נותני שירותי הקרקע.

            היקף סמכותו והאמון שרחשה התובעת לנתבע, היו כה גדולים, עד כי היה אחד ממורשי החתימה בחשבון הבנק של התובעת והיה מורשה אף לחתום לבדו על משיכות בסכומים של עד 2,000 ש"ח.

6.         עקב אי סדרים כספיים שהתגלו בחברה בשנים 1998 - 1999, התעורר חשדו של שמואלי, כי הנתבע מועל בכספיה של התובעת ובעקבות בדיקות מקיפות שערך, אשר אימתו לטענתו, את חשדותיו, הודיעה התובעת לנתבע ביום 10.11.99 על פיטוריו, והגישה את התובענה דנן, לפיה היא מבקשת לחייב את הנתבע בסכום של 1,000,000 ש"ח אותו נטל ממנה במרמה.

7.         התובעת אף הגישה ביום 31.1.00 תלונה במשטרה כנגד הנתבע, בגין "מרמה על ידי הוצאת כספים מחשבון החברה על ידי עובד", בגינה נפתחה חקירת משטרה. יש להאיר, כי תיק החקירה המשטרתית הועבר מן המשטרה לפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) וההליך הפלילי שנפתח כנגד הנתבע טרם הסתיים, נכון למועד כתיבת פסק דין זה.

טענות הצדדים

8.         התובעת טוענת, כי הנתבע, בהיותו מנהל מחלקת ה outgoing, ביצע כלפיה עוולות של הפרת חובות חקוקות, חריגה מסמכות, מעשי תרמית, מצגי שווא, וגזילה, תוך כדי שהוא משלשל לכיסו או לכיסי מקורביו, את כספיה של התובעת ובכלל זה את כספי פדיון המכירות, שהיקפם מגיע לסכום של מיליון ש"ח, וזאת באמצעים מגוונים ומתוחכמים.

9.         הנתבע כפר בטענות התובעת וטען, כי דווקא התובעת, היא שניצלה את יחסי האמון והידידות ששררו בינו לבין שמואלי, והגישה תביעה זו, כ"מכה מקדימה" על מנת להתחמק מתשלום העמלות ופיצויי הפרישה המגיעים לו, לאחר שהודיע לשמואלי בתחילת שנת 99, כי הוא מתכוון לפרוש מן החברה.

באשר לטענות התובעת גופן, בקשר לכספים שגזל, טען הנתבע, כי עבד כעובד שכיר של הנתבעת בשכר נמוך, מאחר והיה זכאי בנוסף לשכרו, ל - 33% משווי הכנסות התובעת, אשר שינבעו מהגדלת פעילותה עקב מאמציו וקשריו, והוא העריך אותם בסך המגיע לכדי כ - 120,000$ נטו.

לטענתו, חלק מן הסכום הנטען (בסך של כ - 235,000 ש"ח) ניתן לו כתשלום בגין חלק מעמלות שהיה זכאי להן, ושחלקן עדיין לא שולם לו.

בנוסף טוען הנתבע, כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין והטבות פוטנציאליות עקב פיטוריו, המגיעים לכדי סך של כ - 230,000 ש"ח.

הנתבע טען, כי הוא זכאי לקזז את הסכומים הנ"ל המגיעים לו מהתובעת, מכל סכום שייפסק לתובעת, במידה ותתקבל תביעתה.

יש להאיר, כי, הנתבע הגיש תביעה שכנגד וכן תביעה נפרדת בת.א. 164070/02 כנגד התובעת וכנגד שמואלי ואבנר שנהב, שהיה שותף ובעל מניות בתובעת, אולם שתי התביעות נמחקו, בין היתר מן הטעם שהנתבע לא שילם את אגרה.

דיון