פסק-דין בתיק א 99748/99

התובעת עוסקת בהובלת מטענים ללקוחות שונים בדרך הים.

התובעת טוענת כי הומחו לה זכויות התביעה נשוא תיק זה מלקוחותיה.

התובעת מובילה דרך הים במשך שנים רבות מטענים ללקוחותיה, וביניהם  טיב-בית בע"מ, אוליבקס בע"מ, צובר - חברה למסחר בע"מ, יבולית בע"מ, שמן תעשיות בע"מ וגלעם בע"מ.

חברות אלה מובילות באמצעות התובעת מטעני - תשומות בתפזורת כגון פולי-סויה, גרעיני-

חיטה, שעורה, תירס, סורגום וכיו"ב.

הלקוחות נושאים בעלות ביטוח הובלות המטענים ומשלמים את פרמיות הביטוח ישירות לנתבעת.

עפ"י הסכם שבין התובעת ללקוחותיה, התובעת נושאת באותו חלק של פרמיית הביטוח אשר נגבה בגין "גיל יתר", ומשלמת אותו ללקוחות אשר מעבירים אותו לנתבעת בעד הלקוחות.

התובעת טוענת כי לפני הגשת התביעה התברר לה כי הנתבעת גובה פרמיית "גיל יתר" מופרזת, שלא כדין וללא הצדקה.

הלקוחות של התובעת מתקשרים בחוזה ביטוח שנוסחו קבוע ואחיד.

סכום הביטוח מוגדר בחוזה כדלקמן :

SUM INSURED CIF value of assured`s cargo any one vessel\ " 

Location, PLUS upto maximum 25%

(minimum 5%) for Increased Value as

hereinafter described but subject to limits of

        "       Liability as below. 

                                                                                            (ר' חוזה הביטוח - SCHEDULE     סיפא עמוד 1)

העולה מההגדרה הוא כי הסכום מורכב משני רכיבים :

1)         CIF value שהוא שווי המטען - נועד לכסות סיכונים ימיים אליהם חשוף המטען.

2)         increased Value  -  ערך נוסף שנועד לכסות סיכונים יבשתיים להם חשוף המטען כגון פריקה, הובלה יבשתית וכיו"ב, ולטענת התובעת רק סיכונים אלה.