פסק-דין בתיק א 95025/00

התובע יליד 6.2.55, אב ל-4 ילדים ונהג מונית במקצועו.

התובע נפגע ביום 16.5.00 עת ניסה להחליף גלגל במונית שבה היה אמור לנהוג, עקב חשש לתקר ותוך כדי כך נפגע בגבו התחתון.

בתצהירו מציין התובע כי הגיע לחניון מוניות השירות של קווים 4, 5 בתחנה המרכזית החדשה כדי להחליף נהג מונית אחר (במונית נוהגים מספר נהגים), כאשר לפתע הבחין יחד עם בעל המונית כי בורג נעוץ בגלגל הקדמי ימני.

על מנת למנוע תקר בגלגל ביקש להחליף את הגלגל בגלגל חליפי ולפיכך התכופף וניסה בחוזקה לפתוח את הברגים ותוך כדי כך חש בכאבים חזקים בצד ימין של הגב התחתון.

על דבריו אלה של התובע חוזר גם בעל המונית בה נהג התובע מר אברהם לגו, שהיה עימו בעת האירוע.

לדברי מר לגו התובע "יורם לקח את מפתח הברגים, התכופף והתחיל לנסות בכח לפתוח את הברגים של הגלגל כדי לפרקו ולהחליפו, ולאחר זמן מה, בעודו מנסה בכח לפתוח את הברגים של הגלגל, צעק יורם פתאום שדוקר לו בגב בצד ואמרתי לו לעזוב ולהפסיק. יורם הפסיק, אני ניגשתי לגלגל, שלפתי את הבורג התקוע שהתברר שהיה די קטן ולא גרם לפנצ'ר ..."

גם התובע וגם בעל המונית העידו כי האירוע אירע בעת נסיון פתיחת הבורג הראשון.

התובע פנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך הכרה באירוע כתאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה.

המדובר בתיקון דרך שנבע מסיכון תעבורתי והחשש כי אם לא יוחלף הגלגל הרי הבורג הנעוץ בגלגל יגרום לתקר וכתוצאה מכך יסוכנו חיי הנוסעים, התובע ונהגים אחרים בדרך, וכן יגרם נזק למונית. החלפת גלגל בד"כ נעשית על ידי הנהג עצמו ובמקום האירוע.

השווה ע"א (י-ם) 6176/99 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' סימון כהן.

החלפת הגלגל בוצעה לצורך המשך מיידי של הנסיעה או אגב נסיעה באשר התיקון נועד לאפשר את המשך הנסיעה והשימוש ברכב, ואין משנה הדבר כי מדובר במקום שבו ממתינות המוניות בקווים 4 5 לתורן כדי לבצע נסיעות.

לאור האמור חבים הנתבעים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 בפיצוי התובע בגין נזקיו.

עקב התאונה נפגע התובע בגבו התחתון ונגרמו לו פרצות דיסק בשני מרווחים בין חולייתיים L4-L5 ו-L5-S1, עם לחץ על השק הדורלי ועדות ללחץ שורשי L5 מימין.

התובע אושפז בבית חולים תל השומר מיום 24.5.00 עד ליום 1.6.00 ומיום 6.1.02 עד יום 14.1.02 (סה"כ 15 יום), כאשר הוא מקבל זריקות אפידורליות ופיזיותרפיה והומלץ על ניתוח גב.

המוסד לביטוח לאומי קבע את נכותו הרפואית בשיעור של 10% והמדובר בנכות רפואית המהווה נכות על פי דין כאמור בסעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי הפעילה את תקנה 15 במלואה וקבעה כי לתובע יש הגבלות אובייקטיביות בתפקודו כנהג מונית ושיעור נכותו 15%.

התובע הצהיר כי טרם התאונה  היה אדם בריא בדרך כלל ועבד כנהג מונית במשך שעות רבות ביום ללא כל מגבלה.

לאחר התאונה מציין התובע כי עקב כאבים חזקים בגב התחתון המקרינים לרגל ימין, חוסר תחושה ברגל ימין, הרדמות כף הרגל, קושי ישיבה ממושכת וקושי לעבור מישיבה לעמידה ולהיפך, מוגבל הוא בעבודתו כנהג ומוגבל הוא במאמץ פיזי ונסיעת משאות. לדבריו, בעת שקם בבוקר מושבת הוא בתחילה ורק לאחר זמן מתאושש.

מהמסמכים של צה"ל (נ/2) ניתן ללמוד כי לתובע אישיות נוירוטית עם קשיי הסתגלות ניכרים וזאת משנת 1974 וכן יש לו גמגום קל, ומשנת 1978 הוא סובל מיתר לחץ דם בלתי יציב ומאי ספיקת מסתם הלב. משנת 1980 קיימים כאבי גב לסירוגין ללא ממצא קליני או רנטגני. ב-1993 כאבי גב ממושכים עם סימנים קליניים ניכרים ו/או סימנים רנטגניים ברורים של היצרות ניכרת ברווח הבין חולייתי או שינויים ניווניים אחרים.