פסק-דין בתיק א 9301/07

לפני תובענה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים.

רקע כללי ועובדות מוסכמות -

1. התובעת, ניו קופל בע"מ (להלן: " התובעת"), היתה בכל הזמנים הרלבנטיים בעלת רכב מסוג מזדה, מ.ר. 4698358 (להלן: " המזדה"), אשר היה בחזקתו של מר יעקב רביב (להלן: " רביב").
2. הנתבע, מר שלמה נגרי (להלן: " נגרי"), היה במועדים הרלבנטיים הנהג של רכב מסוג יונדאי, בעל מספר רישוי 5197820 (להלן: " היונדאי").
3. אין חולק כי ביום 15/4/2006, נפגעה המזדה על ידי היונדאי (להלן: " הפגיעה").
4. על פי חוות דעת של שמאי שהוגשה מטעם התובעת - נזקי הפגיעה הינם בסך 4,754 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה, ובנוסף - טוענת התובעת לנזקים עקיפים כגון שכ"ט השמאי וימי השבתה של המזדה.

המחלוקת -

5. רביב טוען כי במועד הפגיעה הוא נהג במורד הכביש בפארק ברמת מנשה וכי היונדאי הגיע מולו, בעליה. לטענתו, הכביש היה צר ופקוק, עם תנועת רכבים בשני כיווני הנסיעה. רביב טוען, כי הוא פינה ליונדאי את הדרך, סטה ימינה ככל שניתן היה לסטות, נעצר לחלוטין - ובכל זאת, היונדאי פגע בו (כאשר הפגיעה במזדה היתה בכנף השמאלית שלה על ידי קצה הארגז האחורי של היונדאי). רביב הוסיף וטען כי מימין לנתיב נסיעתו היתה תעלה עמוקה, אשר הגבילה את יכולתו לסטות ימינה, ולכן - הוא סטה ימינה בצורה המירבית, על מנת להמנע מפגיעת היונדאי.
6. מנגד, נגרי טוען שהאחראי לפגיעה היה רביב. לטענתו הוא נסע באיטיות במעלה הכביש, ורביב אשר הגיע מולו בירידה וחשש ככל הנראה מנפילה לתעלה העמוקה שמימינו - סטה לתוך נתיב הנסיעה של נגרי וגרם לפגיעה.

דיון -

7. בפני העידו רביב (לגבי תצהירו ת/1), נגרי (לגבי תצהירו נ/2) ושני עדי ראיה - מר צחי שוורץ (להלן: " שוורץ") ומר עמי בן יאיר (לגבי תצהירו נ/1, להלן: " בן יאיר").
8. לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הנתבעים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל בחלקה - משמע, שיש לראות בשני הנהגים כאחראיים בחלקים שווים לפגיעה.
9. כיון שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקר נימוקי.
10. ראשית, תיאורו של רביב את האירוע שונה מהתיאור שמסר שוורץ, העד מטעמו. נכון הוא שגם לשיטת שוורץ וגם לשיטת רביב - האשם לקרות התאונה רובץ על שכמו של נגרי, ועם זאת - לא אוכל להתעלם מהעובדה ששתי הגרסאות של עדי התביעה סותרות האחת את השניה באופן משמעותי, על כל המשתמע מכך בשים לב לכך שנטל ההוכחה רובץ על שכמה של התובעת. ואבהיר מהי הסתירה -
11. רביב טוען כי שוורץ נהג ברכב שהיה לפניו בטור הרכבים במורד הכביש, כי גם שוורץ ראה את היונדאי המגיחה מולם וכי גם שוורץ סטה ימינה על מנת להמנע מפגיעת היונדאי - וכפי שהעיד רביב:

"היה לפני רכב של הבחור החיל. אני ראיתי את הרכב שמגיע בנתיב השמאלי במהירות ונוסע בצמוד לטור שפקוק, בצד שמאל. אני גם הבחנתי שהרכב שעמד לפני נמלט ימינה, כי פחדנו שהיונדאי תיכנס בנו ..." (עמ' 2 שורות 1-3);

וראו אף את השרטוט ששרטט רביב במהלך הדיון - ת/4, שם הוא מצייין כי הרכב של שוורץ (המסומן - "צחי"), היה לפניו וסטה ימינה.

12. לעומת זאת, שוורץ (שזומן כעד מטעם רביב) מסר גרסה קצת שונה, וכדבריו:

"נסענו שורה ... לפתע ראיתי במראה את אחד החברים שאחרי זז ממש הצידה לכיון השול הימני של כביש הכורכר. רכב מסחרי רחב הגיע מאחורי, תוך שהוא מוריד את החבר שלי שנסע מאחורי לשול הימני. כשהוא התקרב אלי, גם אני ירדתי לשול הימני והוא עבר אותי ממש במהירות גבוהה, אחרי משהו כמו 100 מטר היה את הרכב של הבחור שבא מולנו ... ואמרתי לאשתי שתראה איך הוא זורק אותו מהכביש, וממש אחרי שניה, הוא נגח ברכב של התובעת."

וראו את השרטוט ששרטט שוורץ - ת/5, שם ניתן לראות ששוורץ היה בכיון הנסיעה הנגדי לרביב ולא בכיון שלו.

13. משמע, שאינני יכולה לקבל את גרסתו של רביב לגבי כך שהוא סטה ימינה, על מנת להמנע מהתאונה ואף עצר את רכבו. גרסה זו הינה גרסה יחידה של בעל דין, כאשר העד שזומן מטעמו - לא רק שלא חיזק אותה אלא אף סתר אותה.