פסק-דין בתיק א 92174/01

לפני תביעה לתשלום פיצוים בגין נזקי גוף.

התובעת עבדה אצל הנתבעת, שהיא מנהלת מלון "קרלטון" בת"א משנת 1982 ועד לחודש נובמבר 2000.

ביום 2.9.96' עבדה התובעת בעבודות ניקיון בשטיפת שטח הכניסה למלון, כאשר החליקה תוך כדי ביצוע פעולת השטיפה ונפגעה.

התובעת מייחסת לנתבעת רשלנות והיפר חובה חקוקה.

כבר בשלב זה יצויין, כי התובעת לא פרטה בכתב תביעתה מה החובה החקוקה שהופרה, לפיכך יש לדחות טענה זו של הפרת חובה חקוקה.

גם הטענה כי נסיבות המקרה מדברות בעד עצמן ויש להעביר את נטל הראיה לנתבעת, דינה להידחות, שכן לא הוכחו הדרישות להוכחת טענת "הדבר מדבר בעדו".

לפיכך נותר לדון בשאלת הרשלנות, אשר אם תוכח יהיה גם מקום לדון בשאלת גובה הנזק.

שאלת הרשלנות :

התובעת מייחסת לנתבעת 5 ראשי רשלנות, כדלקמן :

1.         שפכה יותר מדי מים בשטחי כניסת המלון על רצפת השיש החלקה.

2.         לא הזהירה ולא הדריכה את הנתבעת מפני סכנות ההחלקה על רצפת שיש חלקה כזו.

3.         לא הדריכה, לא ריעננה ולא תרגלה תדריכי זהירות ו/או הנחיות עבודה למקרים שכאלו.

4.         לא סיפקה לתובעת נעליים מיוחדות שיימנעו החלקה מהסוג הזה ואם כבר סיפקה נעליים היו אלו מחומר גומי ירוד ודווקא כזה שאף גורם ביתר שאת להחלקה.

5.         לא נהגה כפי שמעביד סביר יכול ו/או צריך ו/או חובתו לעשות כן ו/או לדאוג למניעתו במקרים שכאלו.

הנתבעת כפרה באחריותה.

ה ר א י ו ת  :

בתצהיר עדותה הראשית מתארת התובעת את קרות התאונה, בכך שמספר אנשים יחד איתה שטפו את שטחי כניסת המלון מצידו הפנימי והחיצוני בשטחו של המלון בקטעי רצפת המלון שהיו עשויים משיש חלק ביותר.

בחקירתה הנגדית השיבה התובעת, כי היא החלה עבודתה אצל הנתבעת, שנמשכה 19 שנים, כחדרנית והיתה מנקה מיטות, פרוזדורים ואמבטיות.

היא היתה חדרנית במשך שנה ואח"כ אחראית קומה. תפקידה היה לפקח על כל החדרניות ולהדריכם. לאחר מכן היתה אחראית בשטחים הציבוריים של המלון, כגון בריכה, מסעדות וכניסה, ואחרי זה מונתה כסגנית משק בית. היא הכירה היטב את המלון ורוב עבודתה היתה עם מים בשטחים הציבוריים ולא בחדרים. תפקידה היה לפקח ולהדריך את העובדים החדשים. היא שטפה רצפות מאז היותה ילדה ולא הדריכו אותה כיצד לשטוף רצפה.