פסק-דין בתיק א 916/98

1.         התביעה היא לפיצויי נזקי גוף שנגרמו לתובע, ביום 18/1/97, עקב תאונת דרכים,  כהגדרתה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות  דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק   או חוק הפיצויים ). התאונה ארעה עת נהג התובע ברכב מדגם פורד מס' רישוי 1119208, שהיה בבעלות אחיו, מועין.

2.         במהלך הדיונים בבית המשפט וכן בסיכומי התובע נדונה גם שאלת החבות (ראה סעיפים 1-10 לסיכומי התובע). בסעיף ב' לסיכומי הנתבעת, הסכימה האחרונה, לאחר שיקול נוסף ולאור הראיות שהוצגו, להודות בחבות. המחלוקת מתמקדת אפוא בשיעור הפיצוי בלבד.

הנכות הרפואית :

3.         התובע יליד  28/1/79. מאחר שהתאונה אירעה ביום 18/1/97, הרי שבאותו מועד נחשב  עדיין התובע לקטין. בעת ניהול התיק היה כבר התובע לבגיר.

            עקב התאונה הועבר התובע למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. עיקר פגיעתו ביד ימין. פגיעתו במהותה מוגדרת כ"דגלווינג", המאופיינת בפגיעה ברקמות הרכות (ראה מסמך סיכום אשפוז בבי"ח).

            התובע אושפז במשך 34 ימים. לאחר מכן היו לו אשפוזים חוזרים, ובסה"כ 40 ימים.

התובע נבדק על ידי מספר מומחים:

3.1        ד"ר רופמן - מומחה בתחום האורטופדי קבע כי התובע נפגע בכף יד ימין. במסגרת אשפוזו נותח לתיקון חבלה ברקמות רכות ושבר בכף היד, עבר השתלת עור ומאוחר יותר עבר ניתוח נוסף בניסיון לשחרר את הגידים בגב כף היד. כמו כן טופל בריפוי ועיסוק ואולם טיפול זה לא שיפר את מצב הפגיעה.

ד"ר רופמן קבע כי לתובע נותרה נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 40% (ולא כפי שציין ב"כ התובע - 48%, בסעיף 14(א) לסיכומיו). קביעת שיעור הנכות נעשתה על דרך ההתאמה לסעיף 41(10)(ג) לתוספת  לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות ).

הסעיף קובע:

"41. נקיעה חוזרת של הכתף

...

(10)  שורש היד

ג. קשיון לא-נוח             ימין 40% שמאל 30%".

            מאחר שמדובר בפגיעה ביד ימין, הועמדה כאמור הנכות על 40%.

3.1.1     במסגרת תשובות לשאלות הבהרה של ב"כ התובע (נספח יח' לתצהיר התובע - ת/1), אישר ד"ר רופמן שיש להוסיף לנכות שנקבעה,  אחוזים נוספים (20%), וזאת בשל מגבלות של האצבעות, בהתאמה לסעיף 42(2)(ד)(3) לתקנות, הקובע:

"42. (2) פציעת שרירי המרפק

ד. 

III . בצורה קשה  ימין 20% שמאל 10%".