פסק-דין בתיק א 9103/02

1.         זוהי תביעה לפינוי הנתבעת מדירה בת 4 חדרים ברח' דקר 675/2 בטירת הכרמל (להלן: "הדירה" או "הנכס").

2.         התובעת הינה חברה ציבורית לשיכון, המנהלת מטעם הבעלים את הדירה.

3.         בין התובעת לנתבעת נחתם הסכם שכירות בלתי מוגנת ביום 24/5/1977 (להלן: "ההסכם"). מאז הנתבעת מתגוררת בדירה.

4.         הדירה הושכרה לנתבעת כזכאית ל"דיור סוציאלי" בהתאם לנוהלים שנקבעו ע"י "ועדת איכלוס" של משרד השיכון והבינוי, בהתחשב בגודל משפחתה של הנתבעת, שמנתה בזמנו 9 נפשות, ובהתחשב בכך שהנתבעת הצהירה כי אין לה קורת גג אחרת. בעניין זה הנתבעת הצהירה באופן מפורש בהסכם:

            "הואיל והשוכר מצהיר בזה כי אין לו קורת גג אחרת שתשמש למטרת מגורים לו ולמשפחתו" (עמ' ראשון להסכם רישא).

5.         בחודש דצמבר 1999 הנתבעת הפכה בעלים על דרך הירושה, בדירת מגורים ברח' גיורא 229/41 בטירת הכרמל, שהיתה שייכת לאימה המנוחה (להלן: "הדירה שבבעלותה"). מדובר בדירת מגורים בת 3 חדרים, בקרבת מקום מגוריה הנוכחית של הנתבעת, היכולה לשמש אותה כקורת גג, תחת הדירה שהיא מתגוררת בה בדמי שכירות סוציאלית.

6.         מאז שנת 2002 הנתבעת משכירה את הדירה שבבעלותה, מדי פעם, לצד שלישי, בתנאי השוק, תמורת 350$ ארה"ב לחודש. הנתבעת מסרבת לפנות את הדירה ולעבור לגור בדירה שבבעלותה, מאחר והיא מייעדת אותה לנכדיה.

            הנתבעת העידה, שכל פעם שאחד מנכדיה יתחתן, היא תאפשר לו לגור בדירה שבבעלותה לתקופת ביניים, עד שהזוג הצעיר ימצא לעצמו דיור חלופי. לאחר מכן הדירה שבבעלותה תועמד לרשות נכד אחר שיתחתן.

            בתקופות בהן הנתבעת אינה זקוקה לדירה שבבעלותה עבור אחד מנכדיה, היא משכירה את הדירה, כאמור, בשוק החופשי.

7.         הטענה הבסיסית של התובעת היא, שמאז שהנתבעת רכשה לבעלותה את הדירה שירשה מאימה, הפסיקו להתקיים התנאים של "השכירות הסוציאלית", ובשל כך עליה לפנות את הדירה. לטענת התובעת תנאי זה מעוגן היטב בהסכם והיא דורשת את פינוי הנתבעת מהדירה כדין.

8.         הנתבעת העלתה כנגד התביעה שתי טענות: האחת, שלפי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 (להלן: "חוק הדיור" או "חוק הדיור הציבורי"), אילו היה נכנס לתוקף, היא היתה זכאית לרכוש את הדירה. זאת מאחר ושווי הדירה שבבעלותה, אינו עולה על סך של 350,000 ש"ח ולפיכך היא נכנסת לגדר הזכאים לרכישת הדירה על פי חוק הדיור.

            מאחר וכבר החל תהליך של רכישת הדירה, על פי חוק הדיור (על כך יורחב בהמשך), והיא אף שילמה לתובעת את מלוא התמורה בעבור קניתה, אין מקום לבטל את תהליך הרכישה ולפנותה מהדירה.

9.         הנתבעת טוענת שיש להבדיל בין חוק שבוטל לבין חוק שהוקפא. חוק הדיור הוקפא בשלב זה עד ליום 31/12/06 - היה והחוק יופשר בעתיד, היא תוכל לרכוש את הדירה. לפיכך פינויה  מהדירה בשלב הזה, יגרום לה עוול שאינו ניתן לתיקון.

10.        הנתבעת טוענת שבכל השנים בהן שכרה את הדירה, נאלצה להשקיע באחזקתה כספים רבים, עקב הזנחה מצד התובעת, לפיכך לא יהיה זה צודק לפנותה מהדירה כיום.

ההשתלשלות העובדתית ביחס לרכישת הדירה:

11.        הנתבעת הגישה ביום 25/5/00 בקשה לרכישת הדירה, בה התגוררה בתנאי שכירות סוציאלית בלתי מוגנת, במסגרת מבצע "קנה ביתך" (להלן: "בקשת הרכישה").

12.        במסגרת בקשת הרכישה, הצהירה הנתבעת כי "אנו מאשרים ומצהירים בזה כי מלבד הדירה, אין לנו ולא היתה לנו דירה אחרת, או חלק בדירה או דירה בשלבי בניה, בבעלות או בחכירה, או בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה".

            כן הסכימה הנתבעת כי רכישת הדירה כפופה ומותנית בעובדה כי הרוכש ובמקרה זה הנתבעת, הינה חסרת דירה עפ"י הכללים של משרד הבינוי והשיכון.

            בסעיף 5 לבקשת הרכישה נקבע כלהלן: