1. התובעים 1 ו-2 (התובע 1 ייקרא להלן: התובע. שני התובעים יקראו להלן: התובעים) הנם בני זוג המתגוררים בדירה 17 בקומה העליונה של בניין המהווה בית משותף (או ניתן לרשמו ככזה) המצוי ברחוב ויצמן 113 בנהריה (להלן: הדירות). רונית גולני (להלן: רונית) מתגוררת בדירה 18, אף היא בקומה העליונה וסמוכה לדירה 17. גג שתי הדירות מהווה רכוש משותף.
הנתבע הנו קבלן לעבודות איטום העובד תחת שם פירמה "אדם איטום הרמטי", אשר אינו אישיות משפטית שניתן לתבעה ולכן דין התובענה נגדו (הנתבע 2) להמחק. ההתייחסות להלן תהא אפוא לנתבע 1 בלבד, שיקרא הנתבע.
2. הגם שרונית מופיעה בכותרת כתב התביעה כאחד התובעים התברר כי אינה חתומה על יפוי כח המסמיך את עו"ד גב' יטח לייצגה וכפי הנראה מעולם לא בקרה במשרדה בקשר לתובענה דנן. יש לקבוע אפוא כי אין תובענה מצדה ולהורות על מחיקתה מכתב התביעה. מעבר לכך, מאחר שרונית לא התייצבה לדיון גם לו הגישה תובענה יש לראותה כמי שזנחה אותה.
זאת ועוד, לפי עדות מומחה התובעים (שעל חוות דעתו ידובר בהמשך) כמחצית מהערכתו מתייחסת לדירת רונית כך שממילא דין התובענה להדחות בכל הנוגע לחלק שנתבע כביכול בשמה. אלא אם ייאמר אחרת תהא ההתייחסות להלן לדירת התובעים בלבד.
3. הנתבע ביצע עבודות איטום בגג הדירות. התובעים טוענים כי הנתבע הפר את החוזה עמם בכך שלא פתר את בעיית הרטיבות שהיתה קיימת בדירות. על כן הגישו תובענה כספית על סך 50,000 ש"ח. סכום זה מורכב מנזקים ממוניים - סך של 6,990 ש"ח ששולם למי שתיקן לאחר מכן את הליקויים שנותרו לטענתם וסך של 13,200 ש"ח בגין תיקון נזקי רטיבות בפנים הדירות - נזק בלתי ממוני בסך 13,500 ש"ח וכן השבת מה ששולם לנתבע בסך 16,310 ש"ח.
כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר ולכן תהא ההנמקה תמציתית כמצוות הדין.
4. לגרסת התובעים בחודש ספטמבר 2005 בערך ובעקבות "נזילות קלות מהגג" פנה לנתבע דני גולני ז"ל, שרונית היא אלמנתו והיה שותפו לעסקים של התובע 1, והתקשר עמו בחוזה לביצוע עבודת איטום הגג המשותף. דני גולני ז"ל נרצח בפיגוע חבלני בטרם הסתיימה עבודת הנתבע.
5. לפי טענת התובע 1 התחייב הנתבע לבצע עבודות איטום של הגג ואכן בצען ברם בצורה בלתי נאותה כך שחדירת המים נמשכה. משלא פתר הנתבע את בעיית הנזילה הוזמן קבלן אחר שביצע תיקון לשביעות רצונו. כמו כן היה צורך בביצוע תיקונים בתוך דירתו.
6. גרסת הנתבע הנה, כי ההסכם נכרת עם דני גולני ז"ל, כי ביצע את עבודת האיטום כהלכה ואף נתן אחריות טיב בת שמונה שנים, כי התריע עוד לפני תחילת העבודה בדבר קיומם של כשלים במבנה שגרמו לחדירת מים לתוך הדירות ולבסוף, כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לבצע תיקון שהרי כאשר הוזמן התייצב מיד וביצע תיקון. לעניין הנזק טוען הנתבע כי סכום התביעה מוגזם וכולל עלויות ביצוע תיקונים במקום עסקו של התובע או כאלה שאינם קשורים לעבודתו.
7. צודק הנתבע בטענתו כי בניגוד להוראות סעיף 3(א) ל
חוק חוזה קבלנות תשל"ד-1974 לא נתנו לו התובעים הזדמנות נאותה לתקן את הפגם בעבודתו, ככל שהיה. מעדות התובע 1 עולה, כי בחר להתקשר עם קבלן אחר מבלי שקדמה לכך הודעה לנתבע על כוונתו לעשות כן. די בכך כדי לדחות את התובענה.
8. מעבר לכך, התובעים לא הוכיחו כי היה פגם בעבודתו של הנתבע. התובע 1 לא היה מעורה בסיכום עם הנתבע וממילא לא יכול היה להעיד על מהות ההסכמה עמו. מאחר שלא נטל חלק בהתקשרות גם לא יכול היה להעיד מדברים ששמע מדני גולני ז"ל.
מעבר לכך, לתמיכה בטענתם כי עבודת הנתבע לא בוצעה כדבעי הוגשה חוות דעת של מר אלי עקיבא (להלן: עקיבא), מי שמתיימר להיות מומחה "בפתרון נזילות וייעוץ לקבלני איטום".
תקנה 125 ל
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מגדירה מומחה כדלקמן:
"מומחה" — רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע;
אמנם נכון, מומחה אינו רק מי שרכש הכשרה פורמאלית במסגרת לימודית מוסדית אלא גם מי שצבר נסיון וידע בדרכים אחרות, כגון עבודה מעשית, עיסוק בתחביב, לימוד עצמי ועוד, כך שקבילות חוות דעת כמו גם משקלה אינם מותנים בלימודי תואר למיניהם.
לכן העובדה שהעד עקיבא מסתמך על נסיונו אינה פוסלת כשלעצמה את חוות דעתו. ואולם, זולת אמירתו לא הוצגו נתונים מהם ניתן להסיק כי אכן רכש ידע ונסיון שהופכים אותו לבר סמכא בענייני איטום. מעדותו אף התברר כי עד למועד הרלוונטי עבד כחמש שנים בלבד בעבודות איטום. יתרה מכך, חלק מהעובדות עליהן סמך את חוות דעתו התבררו כלא נכונות וכך גם מסקנותיו (כגון קיומה של "יריעה קרועה" סמוך לאחד המוקדים דרכה חדרו מים לטענתו או מסקנתו כי פריסת יריעות חדשות בכל גג הבניין לא היתה נחוצה). לא זו אף זו, עקיבא הוא הקבלן אשר ביצע את התיקונים בגג לפי הזמנת התובע ולכן יש להתייחס לחוות דעתו ולעדותו במשנה זהירות.
לא הוכח אפוא כי עקיבא הנו בגדר מומחה לעבודות איטום וגם אם כן, הרי שחוות דעתו התבררה כמגמתית ובלתי מבוססת ולכן לא ניתן לקבוע ממצאים על פיה.
9. משלא הוכיחו התובעים כי מקור חדירת המים לתוך הדירות היה בעבודת איטום לקויה דין התובענה להדחות גם מטעם זה. ויוזכר, הנתבע הצביע על סיבה אחרת לחדירת מים (עמ' 19 לפרוטוקול) וטענתו זו לא נסתרה.
10. לו הוכיחו התובעים כי היה פגם במלאכתו של הנתבע וכי נתנו לו הזדמנות נאותה לתקנו גם אז דין התובענה היה להדחות משלא הוכח הנזק הנתבע. כאמור, מחצית מסכום התביעה מתייחס לנזק בדירת רונית, שכלל לא הגישה תביעה. מעבר לכך, התובעים לא הוכיחו כדבעי מהן העבודות שבוצעו בדירתם ומה מתוכן נובע מעבודה לקויה של הנתבע. הוכח, כי מים חדרו לתוך הדירה עוד בטרם הוזמנו עבודות איטום, כך שהיה צורך בעבודות תיקונים ללא קשר לעבודת הנתבע. כמו כן התברר כי הקבלן שביצע עבודות אלו ביצע עבודות בנכסים אחרים של התובע ולא היה ביכולתו להבהיר מהו החלק ששולם בגין העבודות בדירה ומה העבודות שבוצעו במקומות אחרים. היקף העבודות שבוצע אף חרג מהעבודות הדרושות לתיקון פגם כתוצאה מחדירת מים. העובדה שהתשלום בעבור התיקון שולם על ידי עסקו של התובע (שגם ניכה מס תשומות) מעמידה בספק את הקשר בין התשלום הנטען לעבודות בדירתו. גם מטעם זה דין התובענה להדחות.