פסק-דין בתיק א 8968/05

1.         התובעת, הגב' אייזיק תמר, ילידת 1946 (להלן: "התובעת") נפגעה לטענתה בתאונת דרכים ביום 26.2.04, ועל כן מגיעים לה פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "החוק").

תיאור התאונה מפורט בסעיף 4 לכתב התביעה:

" התובעת עלתה לאוטובוס, ובטרם הספיקה לשבת, האוטובוס נעצר בפתאומיות. התובעת נפלה על גבה, ונחבלה בראשה, בגב ובצוואר."

לתובעת נגרם נזק גוף כתוצאה מהתאונה, אשר התבטא בכאבי ראש ורגישות ניכרת מעל עמוד השדרה הצווארי והגבי. עפ"י הנאמר בכתב התביעה, התובעת נזקקה לטיפול בעקבות התאונה, לאחר שהאבחנה נעשתה בבית-חולים העמק.

2.         האוטובוס בו נפגעה התובעת היה נהוג בידי הנתבע מס' 1.

ב"כ הנתבעים טען בכתב ההגנה, כי האירוע לא התרחש כלל ועיקר, וכי לתובעת לא נגרם כל נזק גוף, כהגדרתו בחוק, גם אם התרחשה התאונה כפי שהתובעת טוענת.

3.         היות ולא הסתייע ניהול התיק על דרך סעיף 4ג או בדיקת פוליגרף, נשמעו ראיות הצדדים ללא הגשת תצהירי עדות ראשית.

            מטעם התובעת העידו היא עצמה וכן בתה, הגב' הגב' בן-סימון. הנתבע 1 והחוקר מר יוסי אלפיה העידו מטעם הנתבעים.

4.         התובעת העידה כדלקמן (ישיבה מיום 27.2.07):

"נסעתי באוטובוס הבייתה. עליתי בתחנה ברסקו, הראיתי את הכרטיס חודשי חופשי , אני עולה הולכת לשבת, הוא נסע ונתן ברקס ונפלתי על הכסאות. נזרקתי בין שתי כסאות. לא רציתי לשבת על הכסא שלאחר הנהג כי הוא גבוה הלכתי לכסא שאחריו. ובתוך כדי נסיעה עשה ברקס ונזרקתי בין שתי כסאות והברזל נכנס לי לגב וגם כאב לי בצוואר. שאלתי את הנהג 'מה זה' וענה לי בקול עצבני. הנהג ראה וסימן לי ביד משהו ואמר משהו ברוסית בעצבים.

הערה : התנועה שהתובעת מדגימה היא תנועה שמשמעותה בעיני זלזול 'מה את עושה עניין'.

            המשך:

ירדתי בתחנה ליד הבית שלי לקחתי את מספר האוטובוס ועליתי הבייתה. המצאתי את בתי ואמרה לי מה יש לך, היא יודעת שאני סובלת קצת מלחץ דם, אמרתי לה שקבלתי מכה באוטובוס, היא אמרה לי לשבת ועשתה לי כוס תה, נחתי וחשבתי אולי יעבור, ולא עבר אז הלכתי לקופ"ח אחר הצהריים באותו יום. הפקידה אמרה שרופא המשפחה לא פה. שאלתי מתי יהיה אמרה לי שיהיה מחר. הלכתי הבייתה לא ישנתי כל הלילה. התקשרתי לביתי בבוקר ואמרה לי ללכת לקופ"ח והרופא לא היה. נכנסתי לרופאה אחרת. התקשרתי לבת. אמרה לי שהיא עובדת. אמרתי שיש לי הפנייה לבי"ח. הבת באה מהעבודה ולקחה אותי במונית לבי"ח העמק.

            אני גרה בנצרת עלית. עליתי מרסקו ונסעתי להר יונה שם אני גרה.

            בבי"ח עשו לי בדיקות ונתנו לי כדורים ופתק לרופא שלי. אני שותה כדורים ולוקחת נרות נגד כאבים ולא עזר. נשלחתי לעשות חשמל, עלה לי לחץ הדם. לפני התאונה לקחתי 2 כדורים ללחץ דם ולאחר התאונה הוסיפו לי עוד 2 כדורים. החשמל עזר קצת. אבל כשעולה לחץ הדם מפסיקים את החשמל, כי זה אסור. הרופא אמר לעשות חשמל לא יותר מעשר דקות.

            מהתאונה קשה לי ללכת ויש לי כאבים. ואני על כדורים.

            עד עכשיו אני נוסעת בחודשי חופשי כי זה יותר זול. אני לא עובדת וחייה מביטוח לאומי".

            מטעם התובעת הוגשו מסמכים רפואיים - ת/1, כרטיס חופשי-חודשי של חודש
התאונה - ת/2, ואישור המשטרה - ת/3.