פסק-דין בתיק א 89298/00

מבוא

1.         התובע, יליד 1979, נפגע בתאונת דרכים ביום 1.6.99 בעת שרכב על אופנוע.

2.         הנתבעות הודו בקיומו של כיסוי ביטוחי וכן בחבותן לפיצוי התובע אך בשלב מסוים ביקשו לחזור בהן מההודיה, בקשה שנדחתה.

מכאן שהדיון שבפני עוסק רק בשאלת הנזק ולא ראיתי להתייחס לטיעוני ב"כ הנתבעות הנוגעים לשאלת עצם קרות התאונה.

3.         יש לציין שהצדדים הכבירו מילים וחקירות בתיק זה הרבה למעלה מן הצורך. בכך הביאו להמשכם של ההליכים.

מטעם התובע העידו הוא עצמו, אשתו שבמועד התאונה הייתה עדיין חברתו, ומר אילן חודדה בכל הנוגע לעלויות של ההנעלה הנדרשת לתובע.

מטעם הנתבעות העידו מר יואל צדיקוביץ, מר משה מאדי ומר ארז ארמי שלושתם חוקרים אשר ערכו חקירות על התובע ואף עקבו אחריו והסריטו אותו במקרים שונים. כן העידו מטעם הנתבעות מר דב ויטמן מאשד אורטופדיה ומר נדב נזרי חברו של התובע שהיה הראשון שהושיט לו עזרה לאחר התאונה.

הפגיעה והנכות

4.         ממקום התאונה הועבר התובע לבית חולים קפלן ברחובות שם אושפז ועבר מספר ניתוחים  בכף רגלו. התובע שוחרר כאשר הוא מתנייד בכסא גלגלים בשל המסמור ברגלו וחוסר יכולתו לדרוך על הרגל הפגועה.

ביום 27.7.00 נותח התובע פעם נוספת ושוחרר לאחר 5 ימי אשפוז.

במהלך הזמן הזה עבר התובע טיפולי פיזיותרפיה.

5.         כב' השופט גלדשטיין מינה את ד"ר ליובושיץ כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה.

ד"ר ליובושיץ בדק את התובע ומצא כי התובע סבל מחבלת מעיכה ברגלו הימנית ובעקבותיה נגרמו לו שברים פתוחים בעצמות רבות של כף הרגל הימנית אשר נרפאו בהותירם עיוותים רבים במבנה הגרמי של כף הרגל וצלקות עקב שתלי העור שהושמו במקום הפגיעה ברקמות הרכות.

את נכותו תולדת התאונה מעריך המומחה ב - 20% לפי סעיף 49 (4) למבחני המל"ל.

המומחה נשאל שאלות הבהרה על ידי ב"כ התובע והשיב בין היתר כי הגם שלתובע נותרו צלקות כתוצאה מהפגיעה הרי שאלה לא מזכות בנכות פלסטית על פי מבחני המל"ל שכן אינן מכערות או מכאיבות. המומחה הוסיף כי בשל מצב הרגל יזקק התובע לנעליים אורטופדיות מיוחדות.

6.         המומחה לא זומן לחקירה ולאחר שעברתי על חוות הדעת ועל התשובות לשאלות ההבהרה ראיתי לקבל את חוות דעתו בכל הנוגע לנכות הרפואית ולצורך בהנעלה מיוחדת.

הנכות התפקודית

7.         התובע מבקש להעמיד את נכותו התפקודית על 30%. ב"כ התובע מפנה לדבריו של התובע ועדיו לפיהם מאז התאונה סובל התובע מכאבים והגבלה בפעילותו ואף לא שב לפעילויות בהן עסק עובר לתאונה.

8.         הנתבעות טוענות מנגד כי נכותו של התובע לא הותירה כל השפעה על תפקודו וכי התובע מצא תעסוקה כלבבו כפי שהיה מוצא גם אילולא קרתה התאונה.

9.         ב"כ הנתבעות מפנה לעברו הרפואי של התובע אותו בחר להסתיר מבית המשפט וכן לעובדה כי התובע לא בחל בהצגת מצגי שווא רק כדי להקל בשירותו הצבאי ובסופו של דבר גם נפלט ממנו על רקע של קשיי הסתגלות.

10.        אכן מתוך עדותו של התובע עולה רושם של ניסיון האדרה של השלכות התאונה על תפקודו של התובע. התרשמתי כי התובע אינו בנוי לעבודה כשכיר תחת פיקוחו של אחר שכן אינו יודע לקבל מרות. משכך מטבע הדברים פנה לעיסוקים כעצמאי עם כל ההשלכות שיש לכך. עוד התרשמתי כי התובע פועל על פי האינטרסים המיידיים שלו ואינו בוחל בהצגת תמונה לא נכונה רק על מנת להשיג את מבוקשו. ראה לעניין זה עדותו בכל הנוגע לניסיונות השחרור משירות סדיר.