פסק-דין בתיק א 8832/97

1.         התובע, , יליד 1985 ,הגיש תביעתו בגין נזקי כוויות  שנגרמו לו  בבית הספר, בהיותו קטין, ביום 30.11.94.

2.         הנתבעת בטחה את התובע על  פי פוליסה לביטוח תאונות אישיות  לתלמידים.

3.       גדר המחלוקת

3.1        המחלוקת בין הצדדים נטושה לענין גובה הנזק.

3.2        הפוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים קבעה כי אם בתוך תקופת הביטוח יפגע מוטב על ידי תאונה ישלם המבטח למוטב פיצויים. תאונה הוגדרה כאירוע הגורם להיזק גופני, היזק גופני הוגדר כמוות או נכות, חלקית או מלאה, קבועה או זמנית.

3.3        בסעיף ההגדרות הוגדרה נכות באופן הבא -

" דרגת אי כושר פיזי על פי המבחנים הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ) תשט"ז 1956  על כל תיקוניהם (להלן "התקנות") למעט תקנה 15 לאותן תקנות. למעט דרגת נכות אשר נמוכה מ-5% . ולמעט דרגת נכות בגין צלקות אסתטיות בלבד. (ועדת החריגים תהיה רשאית לאשר דרגת נכות בגין צלקות אסתטיות כאמור בס'
4 ג' .)....

3.4        יצויין כי על פי דיווח ב"כ  הצדדים ועדת החריגים מתכנסת רק לאחר שהתביעה מסתיימת, ורק על  בסיס הממצאים השליליים ניתן לגשת לוועדת חריגים (עמ' 2 לפרטיכל). הליך שנחזה להיות מוזר  שכן איננו תואם את הנוסח  הלשוני בפוליסה וגם לא את הגיון הדברים.

3.5        התובע נכווה בפנים בבטן בידיים וברגליים כוויות מדרגה שניה ושלישית בשטח של כ-25% עד 30% משטח הגוף.  התובע עבר טיפולי החייאה וניתוחים לכריתת רקמות נמקיות והשתלת עור. כחלק מהטיפול לבש התובע חליפת לחץ.

3.6        בשל הפער בין חוות דעת הצדדים מיניתי את פרופ' וכסלר אשר בדק את התובע ביום 25.10.98. בתום בדיקה זו  העריך פרופ' וכסלר את נכותו של התובע בשל צלקות הידיים , הרגליים הגב והגוף כ-20% נכות צמיתה לפי תק' 75 )1) ג' לתקנות הביטוח הלאומי מהם, 10% פונקציונלי. בשל צלקות בפנים ובצוואר קבע  לתובע 10% נכות לצמיתות לפי תק' 75 (2) ב' לתקנות הביטוח הלאומי.

3.7        פרופ' וכסלר מצא לנכון לחזור ולבדוק את התובע שנית ביום 6.12.01. בתום בדיקה זו מצא לנכון להקטין את הערכת הנכות הקשורה בצלקת הפנים ל-7% אך לאור המצב הנוכחי בצלקות יד ימין להעלות  את הנכות הקשורה בצלקות הגוף ל-25% .

3.8        במהלך חקירתו בבית המשפט אישר פרופ' וכסלר כי הנכות בפנים  ובצוואר הינה נכות אסתטית בלבד. (עמ' 10 לפרטיכל). לענין צלקות הגוף, לרבות יד ימין, העריך המומחה כי מחציתן הינה נכות פונקציונלית. (עמ' 10 לפרטיכל). דהיינו נכות פונקציונלית של 12.5% .

3.9        הנתבעת איננה חולקת על הממצא שלתובע 12.5% נכות צמיתה תפקודית. השאלה שבמחלוקת אם לתובע נכות  צמיתה המזכה בתגמולי ביטוח, מעבר ל-12.5% .

3.10      המומחה התייחס בצורה מפורשת לשאלת  הנכות הפונקציונלית  כשמדובר בכוויות מסוג הכוויות שאצל התובע. לתובע צלקות קשות ברגליים, בידיים ובגב, באזורים נרחבים ביותר. (ראו תמונות ת / 1 ). ברקמות יש מידה מסויימת של התקשות. (עמ' 6 לפרטיכל). עור עם צלקת איננו עור רגיל גם כשהוא נפגע  איננו מגיב כעור רגיל. אין את הגמישות שיש לעור רגיל. (עמ' 7,8, לפרטיכל). עור מושתל נוטה להפגע יותר מאשר עור בריא (עמ' 8 לפרטיכל). כל צלקת שלאחר השתלת עור זקוקה לטיפול באופן שצריך לשמן את העור בקרם כדי שלא יהיה נוקשה.  קשה ללכת לים, באופן שאזורי הכוויה חשופים, ויש  לכך השפעה נפשית בכל הנוגע ליצירת הקשר עם המין השני. (עמ' 8 לפרטיכל). המומחה מאפיין את המצב כמטרד. עוד מציין כי יש שינוי באיכות החיים  בגלל העור הפגוע.

3.11      המומחה הפלסטי לא מצא שקיימת בעייה של מגבלה בתנועות של היד או הרגל, (עמ' 6,7, לפרטיכל), אך למרות זאת מצא לנכון לקבוע כי מחצית מאחוזי הנכות בגין צלקות הגוף הינן נכות פונקציונלית, מהסיבות המנויות לעיל. 

3.12      לאחר חקירת המומחה בתחום הפלסטי התרתי לבקשת ב"כ התובעת להגיש חוות דעת אורטופדית. בשל הפער בין חוות דעת הצדדים מיניתי מומחה מטעם בית המשפט. המומחה, פרופ' וולפין אשר בדק את התובע מצא כי לתובע הגבלה מזערית ביכולת הכיפוף המלא של אצבעות יד ימין  וביכולת הפיסוק של אצבעות 2,3,4,  עקב מפרשים (צלקות מגשרות קטנות )  בבסיסי האצבעות . כמו כן מצא הגבלה מזערית ביכולת הישור של האצבע החמישית מצד שמאל. לא נמצאה הגבלה כלשהיא בתנועות הגב או בתנועות הרגליים. המומחה  העריך כי מדובר בנכות בשיעור של 10% וחיווה דעתו שהיא חופפת לחלוטין לנכות הפלסטית.

4.       דיון

4.1        ב"כ התובע טוען כי התשלום על פי הפוליסה יכול  להתעלם אך ורק מנכות הנובעת מ"צלקות אסתטיות בלבד". לצורך כך הוא מבקש לבנות סולם צלקות -

א.         יש כאלו שהן אסתטיות בלבד, דהיינו שיש בהן רק פגיעה במראה חיצוני.

ב.         יש צלקות לאחר השתלת עור שהן פוגעות בתפקוד העור.