פסק-דין בתיק א 87952/99

1.         התובע והנתבעים ייסדו את חברת אמין וזמין בע"מ (להלן: "החברה").

2.         הצדדים נתנו לנושי החברה ערבויות ובטחונות אישיים לחובות החברה.

3.         בין התובע לבין הנתבעים נחתם ביום 9.4.95 הסכם על פיו פורש התובע מהחברה ומופטר מאחריותו כלפיי החברה וכלפיי גורמים הקשורים עם החברה, כאשר את מניותיו בחברה התחייב להעביר לגורם על פי החלטתו הבלעדית של נתבע 1, תמורת סך של 60,000 ש"ח (להלן: "הסכם הפרישה") (נספח ג' לכתב התביעה).

4.         משהנתבעים, בניגוד להסכם הפרישה, לא שחררו את התובע מהערבויות האישיות לחובות החברה, שנתן לנושיה, והמשיכו להפעיל את החברה ולהכניסה להתחייבויות, הגיש התובע ביום 16.7.95 בקשה לפירוק החברה (נספח יח' לכתב התביעה).

            הנתבעים לא התנגדו לפירוק החברה.

            ביום 20.3.96 פורקה החברה על פי פסק דין (ספח יט' לכתב התביעה).

5.         ביום 16.7.95 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעים, בה עתר לביצוע הסכם הפרישה, דהיינו תשלום סך 60,000 ש"ח תמורת המניות וכן הפטר מערבויות לחברה.

            ביום 24.3.96 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד שני הנתבעים, המחייבם לשלם לתובע את תמורת מניותיו וכן לשחררו מערבויות עד סך 500,000 ש"ח כלפי שלושה נושים: בנק הפועלים בע"מ, ח.ל. מימון ושירותים בע"מ וכרמל ליסינג בע"מ.

            (בסופו של יום פסק הדין נגד נתבע 2 בוטל והתביעה נגדו נמחקה).

6.         משלא בוצעו פסק הדין, פנה התובע בבקשה על פי פקודת בזיון ביהמ"ש, לאכוף על הנתבעים לשחררו מערבויותיו לחברה, ואולם בקשה זו נדחתה, תוך שביהמ"ש (בהליך הערעור) מפנה את התובע להגיש תביעת השבה.

7.         משנדרש התובע (מתוקף ערבויותיו) ושילם בפועל לנושי החברה: ח.ל מימון ושירותים בע"מ, בנק הפועלים בע"מ ואוטקרד בע"מ, סכום  כולל של 111,172 ש"ח, תובע הוא את השבת הסכום מהנתבעים.

8.         נתבע 1 טוען לקיום מעשה בית דין, משעתר התובע בתביעה קודמת לשחררו מערבויותיו ואף ניתן פסק דין בהתאם, עד לסך 500,000 ש"ח, ומשהתובע לא עתר לפיצול סעדים.

9.         כן טוען נתבע 1 כי הפקיד את ענייני הניהול השוטף של החברה בידי התובע ונתבע 2, כי האחרונים מעלו באמונו ואילו היה יודע נתבע 1 על "מעללי" התובע, לא היה מסכים לתנאי בהסכם הפרישה, הפוטר את התובע מערבויותיו.

            לפיכך, טוען נתבע 1 כי הסכם הפרישה בטל, נוכח גילוי עובדות מהותיות רק לאחר החתימה על ההסכם.

בהמשך לטענתו זו טוען עוד נתבע 1, כי בפועל רכש בהסכם הפרישה מניות חסרות ערך.

10.        נתבע 2 טוען כי הסכם הפרישה כלל לא מטיל עליו התחייבויות, לחלופין כי ביצוע הסכם הפרישה סוכל על ידי צו הפירוק שניתן לבקשת התובע, לחלופי חלופין כי התובע ויתר על זכויותיו על פי הסכמים שנחתמו בין הצדדים.

דיון:

1.         הסכם הפרישה שריר וקיים ולא בוטל על ידי מי מן הצדדים בשום שלב.

            על בסיס הסכם הפרישה ניתנו פסקי הדין נגד הנתבעים או מי מהם, המחייבים לשלם לתובע סכומי כסף על פי הסכם הפרישה וגם לפטור אותו מערבויות החברה, עד לסכום של 500,000 ש"ח (ויצויין כי ח.ל. מימון ושירותים בע"מ ובנק הפועלים מוזכרים בפסקי הדין כשניים מבעלי החוב).