פסק-דין בתיק א 8243/06

לפני תביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להפעיל את הדוכן למכירת מיצים בקניון באילת תחת שם אחר ולא בשם המותג "ג'וסלנד". כמו כן עותרת התובעת לחייב הנתבעים  להפעיל את סניף אילת רק במסגרת רשת ג'וסלנד, לאסור עליהם למכור את הזכיון שלא בדרך שבהסכם הזכיון, בשל הפרתו, ליתן חשבונות וכן לפסוק לה פיצויים לפי שיקול דעת בית המשפט בגין נזקי התובעת.

הצדדים להליך

1.         התובעת הינה חברה העוסקת בממכר ושיווק מיצים טבעיים, ובעלת 25 סניפים ברחבי הארץ, ומפעילה את עסקיה בתחום זה תחת המותג "ג'וסלנד". כן מפעילה היא סניפים בטרמינל 3 בנתב"ג, במרכז רכבת ישראל, בתחנת סבידור בתל אביב וכן בבית החולים רמב"ם  בחיפה.

הנתבעים 1-3 (להלן: " הנתבעים" או " גרסון" או " רחמים" או " ערן", בהתאמה) התקשרו עם התובעת בהסכם זכיינות לשם ניהולו של דוכן לממכר מיצים טבעיים בקניון  "מול הים" באילת (להלן: " הסכם הזכיון", " סניף אילת", "הקניון" בהתאמה). עוד קודם לכך היו הצדדים קשורים בהסכמי זכיינות קודמים בסניפים של התובעת בתל אביב ובבאר שבע.

עד לכניסת הנתבעים לזכיינות סניף אילת, היתה חברת אופק, מיצים בע"מ (להלן: " אופק") הזכיינית של סניף זה עד סוף חודש מאי 2004, אז העבירה אופק את זכויותיה וחובותיה, על פי הסכם הזיכיון עם התובעת לידי הנתבעים 1-3.

המחלוקות בין הצדדים הן בעיקר עובדתיות. לפיכך, ארחיב בסקירת גרסאות הצדדים.

גירסת התובעת ומסכת ההתקשרויות בין הצדדים המעורבים

2.         סניף אילת של רשת ג'וסלנד הינו אחד הרווחיים בסניפי התובעת אשר מחזיקה בנקודת המכירה בקניון, מאז שנפתח הקניון בשנת 1997. מתחילה פתחה התובעת שתי נקודות בקניון, בהשקעה כספית ניכרת. אחת הנקודות שפנתה אל הטיילת  מחוץ לקניון, נסגרה.  לאחר מכן ייצבה התובעת את סניף אילת שנותר, תוך השקעת משאבים רבים, או אז העבירה את ניהולו לאופק כזכיין הראשון של סניף זה.

בין התובעת לבין אופק, נחתם ביום 28.9.01 הסכם זיכיון "להלן: " הסכם אופק"), על פיו קיבלה אופק את הזכיון לסניף אילת, במסגרת רשת ג'וסלנד, הנמצאת בבעלות התובעת.

עסקי התובעת מתנהלים באופן שהתובעת היא בעלת הסכם השכירות אל מול הקניון בו נמצא הסניף, אף אם מנוהל הוא באמצעות זכיין, וכך נהגה התובעת מימים ימימה גם בסניפה באילת. במקרה זה, לבקשת אופק, הסכימה התובעת באופן חריג, לכך שייחתם הסכם שכירות ישירות בין אופק לקניון, בכפוף לתנאים שנקבעו בנספח להסכם אופק, בו נאמר:

"הזכיין מתחייב בזאת לשכור את דוכן מאת חברת מול הים אילת בע"מ, וזאת לצורך הפעלת דוכן של רשת ג'וסלנד בלבד ובהתאם להוראות הסכם הזכיינות".

בכפוף להסכמות הנ"ל, נחתם ביום 1.11.02 הסכם שכירות לתקופה של 10 שנים בין אופק ובין הקניון באמצעות חברת מול הים בע"מ (להלן: "הסכם שכירות אופק":

לפי ההסכם מטרת השכירות הינה:

"השוכר שוכר בזאת את המושכר על מנת לנהל בו עסק הנקרא "גוסלנד", ואשר מטרתו היא כאמור להלן (להלן: "מטרת השכירות") ומטרה זו בלבד: מכירת מיצים טבעיים, כנהוג היום ברשת ג'וסלנד" (סעיף 5).

בנוסף נקבע בהסכם שכירות אופק כי:

"במסגרת מטרת השכירות רשאי השוכר למכור את סוגי המוצרים ו/או ליתן את השרותים הבאים במושכר: כאמור בסעיף 5.1. לעיל, השוכר מתחייב לפעול במושכר כזכיין של רשת ג'וסלנד. (סעיף 5).

הסכמת התובעת לחתימה ישירה של הסכם שכירות בין אופק לבין הקניון, וממילא לביטול הסכם השכירות בינה לבין הקניון, ניתנה, לטענתה, בכפוף להתחייבות הזכיין והקניון לפעול בדוכן אך ורק כזכיין של רשת ג'וסלנד, ובהתאם להוראות הסכם הזכיינות.

אשר לעניין ההתקשרות עם הנתבעים 1-3, טוענת התובעת כדלקמן:

"בשנת 2003 התקשרה התובעת עם הנתבע 1 (להלן: "גרסון" בחוזה זיכיון בנוגע לסניף ג'וסלנד בדיזידגוף סנטר. כחודש לאחר חתימת ההסכם פנה גרסון לתובעת בבקשה לקבל זיכיון להפעלת סניף במקום אחר "טוב יותר", כדבריו.