פסק-דין בתיק א 81664/01

מבוא:

הונחה בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי תאונת דרכים מיום 4.6.99.

התובעת שהינה חברה להשכרת רכב (להלן: " התובעת") תובעת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב מסוג "פז'ו" שנת ייצור 1994 מספר 9430504 (להלן: " הרכב") אשר היה בבעלותה והושכר לשימושה של נתבעת 2.

התביעה מופנית כלפי נתבעת 2 בהתבסס על היותה שוכרת הרכב ומתירת השימוש בו לאחרים, כלפי נתבע 3 בשל היותו המשתמש ברכב וכלפי הנתבע 1 בהיותו המשתמש ברכב ללא רשות בעת התרחשות הנזק.

נתבעת 2 חזרה בתביעה בהודעת צד ג' כלפי נתבע 3, שהיה עובדה ובעל זכות השימוש ברכב בשל העובדה שהתיר לנתבע 1 את השימוש בניגוד לתנאי הסכם השכירות וכלפי הנתבע 1 בשל היותו המשתמש הבלתי מורשה ברכב.

הגם שאירוע הנזק עצמו אינו מוכחש ע"י הנתבעים חלוקים אלה לאורך כל גיזרת ההכרעה היינו הן להיקף הנזק והן לשאלת האחריות.

היקף הנזק :

בעניין זה טוענת התובעת כי הרכב ניזוק עד כדי אובדן מוחלט עפ"י כללי השמאות המקובלים.

ראיות התובעת בעניין זה כוללות את עדותו של נציג התובעת מר עידן זוהר (להלן: " עידן") וכן את עדותו של השמאי המומחה מר ע. גינדי  (להלן: " מומחה התובעת")  אשר הוגשה באמצעות חוות דעת מומחה שנערכה ביום  18.7.01 (להלן: " חוות הדעת"). לפי חוות הדעת הוערך הנזק כ"אובדן מוחלט" וזאת בהתחשב בכך שהיקפו עלה על שיעור של 60% מערך הרכב. ערך הרכב נקבע בהתחשב בכך שמדובר ברכב בבעלות חברת השכרה ובניכוי עלות שרידי הרכב בסך של 4,600 ש"ח נקבע  הנזק הממשי  בחוות הדעת על הסך של 34,670 ש"ח.

מומחה התובעת נחקר בחקירות נגדיות ממושכות אודות חוות דעתו על ידי נציג נתבעת 2 וב"כ נתבעים 1 ו-3. בהסתמך על תוצאות חקירתו הנגדית של מומחה התובעת טוענים הנתבעים 1 ו-3 וכן הנתבעת 2 בדברי הסיכום שלהם, כי אין לקבל את חוות דעת מומחה התובעת בשאלת היקף הנזק שכן זה "נופח" באופן משמעותי.

נציג נתבעת 2 מלין בדברי הסיכום שלו על תשובותיו המתחמקות של מומחה התובעת, אי הצגת דפי עבודתו, אי הפקדת רישיון הרכב, הפחתה שגויה של רכיב ההשכרה, הפחתה בלתי נאותה של מספר הקילומטרים, הפרזה בתחשיב עלות החלפים, מחדל באי צילום לוח השעונים וחוסר סבירות של חלק אחר של הנזקים. בהסתמך על מיגוון נימוקים זה טוען נציג הנתבעת 2בסיכומיו כי היקף הרכב שניזוק אינו עולה על 16% מערכו כך שאין המדובר באובדן מוחלט. ב"כ הנתבעים 1 ו-3 מצטרפת לטיעונים אלה ועוד מוסיפה עליהם טענות בעניין היעדרן של תמונות וקיומו של נזק שנוצר במהלך הגרירה.

טענות אלה המובאות  בסיכומים ומבקשות להפחית במשקל חוות דעתו של מומחה התובעת הן טענות לגיטימיות. ואולם, חלקן המכריע עוסק במומחיותו, או נכון יותר באי מומחיותו של המומחה, ומציעות, הלכה למעשה, להחליף את שיקול הדעת של המומחה בשיקול הדעת של ההדיוטות. בהתחשב בכך שמצד הנתבעים לא הוגשה חוו"ד נגדית, לאחר שעורך חווה"ד שהוגשה מטעמם נפטר וחוו"ד חלופית לא הומצאה, נראה לי כי וציפייתם לשלילת ערכה הראייתי של חוו"ד מומחה התובעת הינה יומרנית מדי. נראה כי לא זה המקום להפעלת שיקול הדעת לפי תקנה 522(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 למתן משקל עודף לחוות דעתו של מומחה אשר נפטר, לצערי, ולא יכול היה להיחקר על חוות דעתו רק משום שהנתבעים ביקשו לחסוך מעצמם את הגשת חווה"ד הנוספת הנדרשת במקרה כזה. התרשמותי הכוללת מעדותו של מומחה התובעת, על אף פגמים שוליים כאלה ואחרים שנפלו בה, הינה כי הייתה זו עדות בהירה, עקבית ומניחה את הדעת ועל בסיסה ניתן לקבוע כי אכן היקף הנזק לרכב הינו כמתואר בחוות הדעת.

האחריות:

השאלה הנוספת והמרכזית להכרעה היא שאלת האחריות.

התובעת מבקשת לקבוע כי שלוש הנתבעים נושאים באחריות משותפת לנזק שנגרם.

הנתבעת 2 מבקשת לחייב את הנתבעים 1 ו-3 בכל סכום שבו תחויב היא.

שאלת האחריות במישור היחסים שבין התובעת לנתבעים

כלפי הנתבעת 2-

כלפי הנתבעת 2 טוענת התובעת כאמור לעיל, כי זו אחראית לנזק שנגרם בשל היותה שוכרת הרכב על פי חוזה השכרה שמספרו 7790/0001 (להלן: " ההסכם")  החתום על ידי הנתבעת 2 באמצעות נתבע 3  כשלוח. האחריות המיוחסת לנתבעת 2 היא חוזית על פי טיבה ומעוגנת בהוראות ההסכם  ולפיה אחראית הנתבעת לכל נזק מעצם היותה שוכרת הרכב. בנוסף, מיוחסת לנתבעת 2 אחריות חוזית בשל הפרת התחייבותה למנוע שימוש ברכב על ידי מי שאינו מורשה לכך.

חבותה של נתבעת 2 על פי ההסכם אינה שנויה במחלוקת ומכאן כי גם ללא דיון בשאלת אחריותה כמתירת השימור לאחר הוכחה האחריות המיוחסת לה כנדרש במשפט אזרחי.

כלפי הנתבע 3-