פסק-דין בתיק א 80662/98

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך  129,745.70 ש"ח.

עיריית תל אביב- יפו (להלן: "התובעת"), הינה רשות מקומית המוסמכת לפעול על פי דין לגביית מסי ארנונה ומים.

סטחי גיורא (להלן: "הנתבע 1"), רשום בספרי התובעת כמחזיק הנכס ברחוב הירקון 56 (להלן: "הנכס") כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת העיריות (נוסח חדש).

חובו של הנתבע 1 בגין חיובי מים וארנונה לתקופה שבין 07/97 -06/98  הינה בגובה של 18,487 ש"ח.

כנגד הנתבע 1 ניתן פסק דין ביום 06/12/99 על- ידי כב' הרשם יואב אבני וזאת לאחר שלא הוגש כתב הגנה מטעמו בתקופה שנקבעה לכך. לאחר קבלת פסק הדין פנתה התובעת ופעלה כנגד הנתבע 1 במסגרת הליכי הוצאה לפועל בתיק 5-69-17117-01  לביצוע פסק הדין.

ביום 30/03/06 הגיש הנתבע 1 בקשה לביטול פסק הדין וכן בקשת רשות להתגונן, בהתאם להסדר דיוני מיום 10/05/07 אשר  קיבל תוקף של החלטה ביום 01/06/07 נקבע:

1.      פסק הדין מיום 06/12/1999 יבוטל ללא צו להוצאות.

2.      הנתבע יהא ראשי להגיש כתב הגנה מטעמו וכן לשלוח הודעת צד ג'.

בכתב הגנתו טען הנתבע1 כי לא היה המחזיק בנכס.

אומנם בחודש 05/97 נחתם הסכם שכירות באשר לנכס בין מר פטריק וודס לבין הנתבע, אך  לתדהמתו של הנתבע, מיד לאחר חתימת ההסכם, הוא גילה כי כנגד הנכס קיים צו סגירה שיפוטי ומשכך נסוג מהעסקה וההסכם בוטל. לגישתו מאן דהוא פנה לתובעת מיד לאחר עריכת ההסכם ושינה את שם בעל החשבון הארנונה על שמו. הנתבע 1 צירף כנספח א' לכתב הגנתו טיוטת הסכם שאינה חתומה על ידי מי מהצדדים  ולגישתו מהווה את ההסכם שנחתם בין הבעלים ובין השוכר החלופי מר רוסלן רודנקו.

לגישת הנתבע 1 מאחר ולא המשיך בשכירות יותר מחודש אחד (מאי 1997) לא פנה לתובעת לשם שינוי שם המחזיק. יתרה מכך טוען כי לא קיבל כל דברי דואר מטעם התובעת, לגישתו ככל הנראה המחזיק החלופי הוא אשר קיבל את דברי הדואר האמורים. הנתבע 1 טוען כי עד ליום בו גילה את תיק ההוצל"פ שנוהל כנגדו לא היה הדבר בידיעתו.

לגישתו ההסכם אשר נערך עם מר רוסלן  הינו על תקופת שכירות חופפת, והחל מיום 01/09/00 נחתם הסכם עם מר מקסים אוחנה (עותק ההסכם צורף כנספח ב' לכתב ההגנה). אשר לאחריו שונה שם המחזיק לאחר שלוש שנים וזאת על אף שלגישת הנתבע 1 ידעו בעלי הנכס כי לא הוא אשר מחזיק בנכס.

הנתבע 1 פנה למשרדי התובעת על מנת לקבל העתקי מסמכים בהם אישורי מסירה, הסכמי שכירות ושינוי שוכרים, אולם לא עלה הדבר בידיו מאחר ומסמכים אילו בוערו זה מכבר.

בדיון מיום 09/09/07 ניתנה החלטה לפיה:

" התובעת תגיש תוך 30 יום כתב הגנה מתוקן, בו יצורפו בעלי הנכס, כנתבעים נוספים בעילות חלופיות, וזאת בהתאם להמלצת בית המשפט."

בכתב התביעה המתוקן טענה התובעת כי בהתאם לסעיף 326 לפקודת העיריות (נוסח חדש) נרשם הנתבע 1 בהתאם להודעה והעתק מהסכם השכירות שנמסר ע"י ב"כ נ.פ.ן בע"מ (להלן: "הנתבעת 2"). בהודעה  הנושאת חותמת מיום 14/12/1997 (צורף כנספח ב' לכתב התביעה המתוקן) נכתב:

"הנני להודיע לכם כי ברחוב 56 תל אביב יצא הדייר וודס, חשבון מספר 24 ונכנס במקומו  הדייר גיורא סטחי  בתאריך 01/07/97"

לגישת התובעת כל פעולותיה הינן כדין ובהתאם לסעיפים 325,326 לפקודת העיריות (נוסח חדש) וזאת מאחר והמחזיק הרשום הינו הנתבע 1.  לאור העובדה כי הנתבע 1 פעל בניגוד להוראות הסעיפים הנ"ל ונמנע מלהודיע  חדילת חזקתו בנכס יש לראותו כמי שהחזיק בנכס ובעל הזיקה הקרובה ביותר. לחילופין ולאור טענותיו של הנתבע 1 מבקשת התובעת כי יקבע כי הנתבעת 2 תחויב לשאת בחוב הארנונה והמים המסתכם בסך של 129,745.70 ש"ח בהתאם לפירוט החיוב כמצורף כנספח ז' לכתב התביעה המתוקן.

הנתבעת 2 טענה כי עילת התביעה כנגדה התיישנה וזאת לאור העובדה כי כתב התביעה המתוקן התקבל לידיה ביום 09/10/07 בעוד שחוב הארנונה האמור הינו לתקופה שבין 01/07/97 ועד ליום 31/09/00. הנתבעת 2 מלינה על אופן חישוב החוב האמור ולגישתה אין החישוב שהוצג משקף את החיוב הנכון בעבור תקופה של 39 חודשים בלבד.