פסק-דין בתיק א 79081/04

כללי

1.         בפניי תביעה כספית על סך 502,175 ש"ח בתוספת מע"מ שעניינה הפרת הסכם לתשלום שכר עבור עבודה נוספת מתוקף הסכם בין הצדדים. התביעה הוגשה במקור ב"סדר דין מקוצר".

לאחר הגשת התביעה, הוגשה ע"י התובעים בבש"א 155093/05 בקשה לאישור הסכם פשרה ומתן תוקף של פסק דין בין הצדדים לפיה תסולק התביעה בתמורה לתשלום סך של 438,250 ש"ח +מע"מ. מנגד הגישו הנתבעות בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור "הסכם פשרה" אשר לטענתם מעולם לא נחתמה והייתה חלק ממו"מ בין באי כוח הצדדים ותו לא.

            הבקשה לאישור "הסכם הפשרה" נדחתה ע"י ביהמ"ש בשל העדרו של מרכיב ההסכמה ועל מנת שלא לפגוע בנכונותם של צדדים לקיים מו"מ ומגעים בדרך להסכמי פשרה.

            בקשה זו איננה רלוונטית להכרעה בפסק הדין.

הנתבעות הגישו בקשה למחיקת כותרת אשר נדחתה ובקשת רשות להגן אשר נידונה ביום 20.4.05.

            במהלך הדיון ניתן פסק דין חלקי על סך 62,650 ש"ח בתוספת מע"מ, חוב בו הכירו הנתבעות, ועל יתרת הסכום  הוסכם כי תינתן רשות להגן.

התצהיר שצורף לבקשה למתן רשות להגן של הנתבעות משמש כתב הגנה. מטעם הנתבעות העידו מר איליה דוידסקו ומר אלון רייך המועסקים בחב' גדיש. וכן המהנדס מר יגאל קליימן, מרכז תכנון תחנות ברכבת ישראל.

מטעם התביעה העיד מר מוטי מושקוביץ, שותף במשרד האדריכלים, וכן הוגשה חוו"ד מומחה של המהנדס דוד סרנה אשר נחקר על חוות דעתו (להלן:"המהנדס סרנה").

2.         התובעים הינם משרד אדריכלים אשר התקשרו ביום 3.2.02 עם הנתבעות בהסכם לתכנון תחנת הרכבת באשקלון.

בשלהי שנת 2001 תכננה הנתבעת  1, (להלן : " הרכבת"), להקים תחנת רכבת באשקלון ולשם כך ביקשה הצעות מחיר ממספר משרדי אדריכלים למתן שירותים הנדסיים בתחום התכנון והפיקוח העליון לעבודות הנדסיות להקמת תחנת הרכבת.

הצעתם של התובעים (להלן : " אדריכלים"), ע"ס 336,000 ש"ח (לא כולל מע"מ) התקבלה וביום 3.2.02 נערך ונחתם החוזה בין הצדדים.

מלוא התמורה החוזית שולמה זה מכבר והתביעה דנן היא לתשלום עבור עבודה נוספת אשר התובעים טוענים שבצעו.

טענות התביעה

3.         לטענת האדריכלים בנספח א' להסכם, שהינו האפיון הטכני הנושא תאריך 7.11.01 ושעל בסיסו הוגשה ההצעה מטעם האדריכלים, נקבע היקף העבודות והשירותים.

            בנספח ב' להסכם הנושא כותרת "התמורה למתכנן" הוסכמו הסכומים והתעריפים לתשלום למתכנן.

            האדריכלים ביצעו את העבודות והשירותים עפ"י נספח א' ואף קיבלו אישור לכך.

אלא שבשני דיונים שהתקיימו בין הצדדים לאחר מכן הוטלו על האדריכלים מטלות נוספות כגון הוספת קומות, הוספת חניות והוספת מתקנים, הכל כפי שיפורט בהרחבה בהמשך פסק הדין.

כך למשל, בדיון שנערך ביום 4.4.02 בנוכחות כל נושאי התפקידים הבכירים ברכבת נתקבלו החלטות מהותיות להטלת מטלות נוספות מעבר להסכם אשר למעשה דורשות ביצוע חלק מהעבודות מחדש. כאשר למעשה הדרישות הועלו לאחר  שהאדריכלים ביצעו כבר את מרביתן ככולן של המטלות להן התחייבו, ולטענתם שלב ביצוע התכנון הראשוני הינו מרכיב עיקרי בביצוע העבודה.

            העתק סיכום הדיון צורף כנספח ב' לכתב התביעה.

וכך, ביום 2.9.02 ולאחר שנסתיימו העבודות מצד האדריכלים עד לאותו שלב, נתקיימה ישיבה בה נתקבלה החלטה נוספת ע"י הנהלת הרכבת לשנות ולהוסיף מאפיין לתחנה כך שנדרש מהאדריכלים לבצע פיצול והפרדה בין החניה הנמצאת בשטח הרצועה שבבעלות הרכבת ובין החניה שמחוץ לרצועה הנ"ל.