פסק-דין בתיק א 781/98

1.         התביעה היא לנזקי גוף, לפי פקודת הנזיקין בגין תאונת עבודה שאירעה לתובע ביום 23/5/92 בעת שעבד כקבלן משנה של הנתבעת מס' 1, ה.צ. הרשקוביץ חברה לעבודות מתכת בע"מ (להלן:  חב' הרשקוביץ) במתחם של נתבעת מס' 2 בתי זיקוק בע"מ (להלן: בתי זיקוק) לצורך שיפוץ מתקנים של בתי זיקוק.

2.         התובע, יליד 15/5/46 נפגע מפגיעת צינור בגבו, במהלך עבודות צנרת וקונסטרוקציה. התובע שהיה, עובר למועד האירוע, קבלן עצמאי לעבודות צנרת וקונסטרוקציה, נשכר, כקבלן משנה, על ידי חב' הרשקוביץ, לבצע עבודות ריתוך צנרת בפרוייקט שיפוץ צנרת (להלן: השיפוץ) במתקן זיקוק גולמי של בתי הזיקוק. התובע אף העסיק עובדים שכירים מטעמו, כדי שיסייעו בידו לבצע את העבודות הנדרשות, למרות שבבניית הקונסטרוקציה הנדונה לא נעזר במי מעובדיו. 

בתי הזיקוק היא שיזמה את עבודות השיפוץ ושכרה לצורך זה את חב' הרשקוביץ כקבלן ראשי. חב' הרשקוביץ העסיקה במהלך ביצוע השיפוץ עובדים וקבלני משנה נוספים, בהתאם לצרכי השיפוץ.

בנושא מהות יחסיו של התובע עם חב' הרשקוביץ, העלה התובע גרסאות שונות. בכתב התביעה טען התובע שהיה שכיר בחב' הרשקוביץ. בסיכומיו, תוקנה גרסת התובע, ולפיה התובע היה קבלן עצמאי ("אינסטלטור תעשייתי וצנר עצמאי במקצועו") שהועסק ע"י חב' הרשקוביץ.

יש אפוא לקבוע בנושא זה, כי התובע היה קבלן עצמאי שהוזמן לבצע את העבודה על-ידי חב' הרשקוביץ, ולא שכיר כפי שטען בכתב התביעה.

עוד יש לציין כי התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה.

הצדדים חלוקים בשאלת החבות ובשאלת שיעור הנזק.

החבות

נסיבות התאונה :

3.         הצדדים חלוקים על נסיבות התאונה ועל אופן השתלשלות הענייניים במועד הארוע. על-פי כתב התביעה עבד התובע אצל חב' הרשקוביץ בבניית קונסטרוקציית צינורות לצורך שיפוץ מתקנים של בתי זיקוק. מטרת עבודות השיפוץ הייתה שיפוצו של מתקן זיקוק גולמי מס' 3. סמוך למתקן ששופץ הוקצה על-ידי בתי זיקוק לחב' הרשקוביץ שטח עבודה פתוח לצורך עבודות הכנה (להלן: שטח העבודות הטרומיות או האתר). באתר זה עבדו הקבלן הרשקוביץ, עובדיו וקבלני המשנה שלו. בשטח זה אף נעשתה עבודת ריתוך שני הצינורות, נשוא התביעה, במהלכה נפגע התובע.

העבודה שנדרשה ותיאור התאונה :

4.         התובע, בהיותו קבלן ריתוך וקונסטרוקציה נדרש לרתך שני צינורות האחד לשני וביתר פירוט, נדרש לחבר צינור בגודל 12 אינץ' לתוך צינור של 20 אינץ' בזוית של 45 מעלות. לצורך נוחות העבודה הושם תומך בחיבור שבין שני הצינורות בקצהו העליון של הצינור הקטן) (להלן: התומך), אשר הותיר את הצינור עומד מעל פני האדמה (ראו תמונה- נספח  ל-נ/12) (להלן: הקונסטרוקציה). בנוסף נדרש התובע וביצע הלחמה במספר נקודות (להלן: פיקים).

            טענת התובע כי התקין תומך בין שני הצינורות הנ"ל באמצעות זוויתן - פלדה בצורה זווית של "L", לא נתמכה בראיות אחרות.

בעת ששהה התובע ליד הקונסטרוקציה שהוא בנה, היא התמוטטה, זאת משום שהצינור הקטן נשמט מאחיזתו של התומך שהושם על-ידי התובע. כך התגלגלה הקונסטרוקציה והצינור הקטן נפל מכוח הגרביטציה, לכוון הקרקע על גבו של התובע.

התובע הובהל למרפאת בתי זיקוק ומשם לבי"ח רמב"ם בחיפה, שם עבר ניתוח בגבו לצורך קיבוע שבר. לאחר מכן הועבר התובע לבי"ח אי.מ.מ.ס בנצרת.

5.         מחלוקת ראשונה בין הצדדים נוגעת לשאלת עיתוי התמוטטות הקונסטרוקציה ביחס לשלב ביצוע העבודה על ידי התובע, קרי, אם ההתמוטטות התרחשה לאחר שהתובע סיים את עבודתו או במהלכה של העבודה.

עוד מעלים הצדדים סברות שונות לסיבת התרחשותה של ההתמוטטות.

5.1        לטענת התובע, התאונה קרתה כשחזר לאסוף את כלי עבודתו שהושארו בסמוך לקונסטרוקציה, זאת לאחר הפסקה לצורך ארוחת צהריים שארכה כחצי שעה. על-פי אותה גרסה עוד לפני ההפסקה סיים התובע את כל עבודת הריתוך שנדרשה לצורך חיבור שני הצינורות והותקן תומך לקונסטרוקציה. וכך בשעה ששהה ליד הקונסטרוקציה, לאחר שסיים את העבודה ואסף את כלי עבודתו, מבלי שיהא כל מגע מצידו, התמוטטה הקונסטרוקציה על גבו. 

לאור כובד הקונסטרוקציה, טען התובע כי לא יתכן שזו התגלגלה מעצמה וממילא התובע בכוחותיו לא יכול היה לגרום להתהפכות הצינורות, אלא בהכרח הופעל עליה כוח בעוצמה רבה שהביא לתנועתה.

לצורך ביסוס טענתו זו, הסתמך התובע על חוות דעתו של המומחה מטעמו, ד"ר ביקליס (מסומנת ת/4) אשר בהתאם להערכת משקל הצינורות קבע כי אדם בודד אינו יכול להפעיל בשום פנים ואופן כוח שיש בו כדי להזיז את הקונסטרוקציה ולכן מסקנתו הייתה שהופעל עליה כוח ממקור חיצוני.