פסק-דין בתיק א 77256/04

1.         התובעת, סוכנות נסיעות לחו"ל, העניקה לנתבעים, עפ"י הזמנתם, שירותים שונים, לרבות כרטיסי טיסה לחו"ל, הזמנת מלון והשכרת רכב עפ"י 16 הזמנות בתאריכים 30.3.03-2.10.02 בגינן הנפיקה התובעת חשבוניות מס, נספחים א - ט"ז לתביעה.

            על בסיס הצהרתם של הנתבעים לשאת בתשלום כל חוב שיוכח עבור הזמנות ו/או נסיעות של בנם עומר סייג, הוסכם בדיון מיום 5.7.05 למחוק את הנתבעים עומר  סייג וסייג גרופ מכתב התביעה.

            סכום החוב המתוקן הינו 16,905.59 דולר נכון לתאריך 11.6.03 ושוויו בש"ח  82,161 ש"ח ולאחר תשלום של 20,000 ש"ח ביום 15.6.03 עומד החוב, למועד הגשת התביעה ע"ס 65,258 ש"ח.

            למרות החוב הדולרי של שירותי התיירות הוסכם כי החוב ישא הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

2.         הנתבעים טענו כי חשבוניות 5544, 5757, 5809, 6035 בסך כולל של 4,398 דולר לא מוכרות להם ולא נעשה שימוש בשירותים נשוא אותן חשבוניות.

            את יתרת הסכום טוענים הנתבעים כי שלמו בשני תשלומים: סך של 20,000 ש"ח ביום 15.6.03 וסך של 40,048 ש"ח ביום 4.3.03.

            הנתבעים מכחישים את נספח י"ז לכתב התביעה על פיו הודה הנתבע בחוב בסך של 15,791 דולר ובסכום שקלי, כולל יתרת חוב קודמת  בסך 2,136 ש"ח בסך של 78,883 ש"ח, למעט החתימה בתחתית המסמך כאשר החתימות הנוספות אינן שלו.

            בכתב התשובה נטען כי התיקונים במסמך י"ז מתאריך 11.6.03, בוצעו ע"י הנתבע לאחר שהוצג לו פירוט החיובים והוא זה שמחק בטיפקס את הסכום של 4,115 דולר שהיה רשום, ורשם בכתב ידו את הסכום הנכון ואף הוסיף חתימותיו.

            באשר לחישוב החוב הודתה התובעת בטעות אריתמטית בסיכום הסכומים באופן שסה"כ החוב 16,905.55 דולר ולא כפי שצוין בטעות 15,791 דולר.

            באשר להעברה הבנקאית בסך 40,048 ש"ח נטען כי מהווה תשלום להזמנות קודמות מחודש ספטמבר 2002, בעוד ההזמנות נשוא התביעה החלו בתחילת חודש אוקטובר 2002.

3.         מטעמה של התובעת העידה הגרפולוגית גב' אורה כבירי שנתבקשה לבדוק את נספח י"ז מיום 11.6.03, האמור  האם כתב היד והחתימות הינם של הנתבע.

            כמו כן קבלה לבדיקה מסמך מודפס אל התובעת מיום 20.2.03 על נייר מכתבים של קבוצת סייג, מסומן "ה" ומכתב  נוסף  מיום 29.9.02  מסומן "ה1" ונתבקשה לבדוק האם החתימות הן חתימותיה של הנתבעת.

            בחוות דעת מפורטת תוך מתן הסבר על דרכי פעולתה קבעה הגרפולוגית כי בסבירות הגבוהה ביותר, דרגה 1, החתימות וכתב היד על המסמך הן של הנתבע ובאותה רמת סבירות גבוהה קבעה שהחתימות על שני המסמכים הנוספים הן של הנתבעת.

            מסמך ה הינו מכתב על העברה בנקאית ע"ס 40,048 ש"ח מיום 20.2.03 עבור חשבוניות שמספריהן מצוינים במכתב.

            ה1 הינו אשור חתום על הזמנת טיסות ליעדים שונים.

            הגרפולוגית נחקרה בחקירה נגדית וחוות דעתה לא נסתרה, לא התמוטטה אלא רק חוזקה בהסברים נוספים שמסרה בתשובה לשאלות.

4.         העדה דליה אלימלך העובדת בסוכנות תלפיות שהינה הנציגה בישראל של חב' התעופה התאילנדית "תאי" העידה כי איתרה את שלושת כרטיסי הטיסה שרכשה אצלה התובעת עבור סייג עומר ונחמיה רבי אשר עשו שימוש בפועל בכרטיסים. העדה טרחה ופנתה למנהלת חברת התעופה בתאילנד וקבלה אישור על ניצול הכרטיסים, שצורפו לתצהיר עדותה הראשית.

            העדה אישרה כי התובעת, בתור סוכנות הנסיעות אשר הזמינה את הכרטיסים, שלמה עבורם מחיר מלא כמקובל.

5.         מנספח י"ט לתצהירו של מנהל התובע (נספח ה לחוו"ד הגרפולוגית) עולה  באופן הברור ביותר כי ההעברה הבנקאית של 40,048 ש"ח נעשתה לחשבוניות שאינן החשבוניות  נשוא התביעה.