פסק-דין בתיק א 76901/04

א.         רקע

התובעת והנתבעת שכנגד (להלן "התובעת"), חברה העוסקת בין היתר ביבוא ובמכירת חלקי חילוף ובמתן שירותי מוסך לכלים הנדסיים.

הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן "הנתבעת"), חברה המפעילה במסגרת עבודתה כלים הנדסיים ונמנית על לקוחות התובעת והנתבעת שכנגד.

הנתבעת נהגה לרכוש מהתובעת חלקי חילוף וציוד וקיבלה שירותי מוסך.

בין הצדדים נחתם ביום 24.9.03 הסכם השכרת ציוד.

ב.         טענות התובעת

בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה רכשה ממנה הנתבעת חלקי חילוף ושירותי מוסך. הנתבעת נותרה חייבת לתובעת את סכום התביעה, כמפורט בארבע חשבוניות  מחודשים ינואר-אוגוסט 2004  ומספריהן 50186 ,55824 ,56204 ,57152.

לטענתה, התביעה שכנגד, קנטרנית וכל רצונה של הנתבעת הוא לחמוק מתשלום חובה.

ביום 24.9.03 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות מספר 2061 (להלן: "ההסכם"), בו התחייבה להשכיר לנתבעת פטיש חציבה (להלן " הפטיש"), אשר כלל  גם ציוד משומש שהוא סט צינורות, אדפטר  ואיזמל. מועד האספקה שהוסכם היה בתוך 7 ימי עבודה וניתנה לנתבעת אופציה לרכוש את הפטיש, אך לא ניתנה לה האופציה לרכוש את הציוד המושכר.

את הציוד שהושכר ביקשה הנתבעת להרכיב על מחפר משומש וישן שהיה בבעלותה. לצורך הרכבה זו, התובעת נטלה את מידותיו בשטח העבודה ביום 25.9.03 וביום 1.10.03 סיפקה את הפטיש לשטח העבודה והחלה בהתקנה שהושלמה למחרת, עקב הצורך בהתאמה נוספת של האדפטור.

ביום 7.10.03 ביקשה הנתבעת מהתובעת שתבדוק ותטפל במכלול. לשם כך נטלה התובעת את הפטיש והרכיבה במקומו בהשאלה, פטיש מסוג "מונטבר" שהוא חדש וטוב יותר וזאת, עד אשר יושלם הטיפול בפטיש NPK12  המשומש. בוצעו במחפר כיוונים של משאבות הידראוליות והנתבעת המשיכה בעבודותיה עם המחפר והפטיש. משכך לא היו לנתבעת כלל ימי בטלה.

הנתבעת מימשה את אופציית הקנייה ביום 1.12.03 ורכשה רכשה את הפטיש, לאחר שבצעה באמצעותו עבודות במשך חודשיים והייתה מרוצה מהרכבת המחפר והפטיש ותאום העבודה ביניהם. בגין רכישה זו, זוכתה הנתבעת בסך 4,725 ש"ח, שהם 100% מתקופת השכירות.

התובעת מכחישה את טענת הנזק ב"פטמת הגירוז" וטוענת שהנתבעת רכשה את הפטיש המשומש במצבו, כפי שהיה בעת הרכישה, ללא אחריות והיה עליה לתחזקו בצורה שוטפת, כולל גירוז.

ג.          טענות הנתבעת

עבור חשבונית 186 , שילמה סך 1436.45 ש"ח ביום 10.4.04 בהמחאה מספר 10437 שהוחלפה בהמשך בהמחאה 10599 ויתרת החשבונית בסך 254 ש"ח לא שולמה, מאחר ואינה חייבת בתשלום עבור תיקון חוזר בצופר.

לטענתה, חשבוניות 55824 ו-57152 לא שולמו מאחר ושכרה מהתובעת איזמל לביצוע עבודות חציבה וציוד נוסף שיורכב על "בגר" מתוצרת התובעת, שבבעלות הנתבעת, לאחר מכן, האיזמל נרכש על ידי הנתבעת. בעת ביצוע העבודה נשבר האיזמל, כאשר סימני השבירה מעידים על פגם בייצור ולא על שבר הנובע מביצוע עבודה באופן רשלני. התובעת החליפה את האיזמל השבור באיזמל חלופי, אשר גם הוא נשבר לאחר שימוש קצר, כאשר גם הפעם מעידים סימני השבירה על פגם בייצור. האיזמלים נמסרו לנציג התובעת בבאר שבע תוך שהיא מפנה את תשומת לבו לליקויים, על מנת שיעבירם לתובעת, לצורך הוכחת קיום הפגם ומתן זיכוי בעבורם.

כאשר נדרשה הנתבעת לאחר זמן רב, לשלם עבור האיזמלים וביקשה להראות לתובעת את הפגם באיזמלים, הסתבר שהאיזמלים נעלמו מחצר התובעת בבאר שבע. הנתבעת לא תיעדה את החזרת האיזמלים ואת בדיקתם.

לגרסת הנתבעת, בין הצדדים היה הסכם שכירות, לפיו התחייבה התובעת להשכיר לנתבעת פטיש חצבה, כולל סט צינורות משומש, אדפטר משומש ואיזמל ולנתבעת הייתה אופציה לקנות את הציוד המושכר, כאשר מועד האספקה היה 7 ימים ממועד החתימה על ההסכם ומטרת השכרת הציוד הייתה להפעילו באמצעות "בגר" שבבעלות הנתבעת ומתוצרת התובעת, לצורך ביצוע עבודות.

לצורך התאמת האדפטר לחיבורו ל"בגר", היה על התובעת למדוד את מיקום הפינים ב"בגר" והנתבעת העמידה הנתבעת את ה"בגר" שלה לרשות התובעת, לשם לקיחת מידות.

עובדי התובעת ניסו להרכיב את הציוד על ה"בגר", אולם לאחר  ארבע שעות הודיעו שהדבר לא עלה בידם כיוון שהייתה טעות במידות.

הציוד נלקח למוסכי התובעת לצורך ביצוע התאמה מחודשת ולאחר יומיים שבו להרכיב את הציוד בפעם נוספת, אך כל ניסיונותיהם לא צלחו. ניסיונות הרכבת והפעלת  הציוד ארכו 3 ימים, בגינם עמד ה"בגר" מובטל מעבודה.