פסק-דין בתיק א 76231/00

א.        עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

1.         התובעת הגישה לבית המשפט תביעה כספית, בגדרה עתרה לחייב את הנתבעות 1,2 (להלן בהתאמה: "הקבלן" ו"העירייה") לפצות אותה בסכום של 145,714 ש"ח בשל אחריותן הנטענת לליקויי בניה (להלן: "ליקויי הבניה") וירידת הערך (להלן: "ירידת הערך"), שנגרמו לדירת 4 חדרים ברעננה (להלן: "הדירה"), אותה רכשה.

2.         לגרסת התובעת, הנסמכת על חוות דעת מקצועית מטעמה (מהנדס פורת לגבי ליקויי הבניה ושמאי המקרקעין איתן לגבי ירידת הערך), יש לחייב את הנתבעות יחד ולחוד בסכום התביעה וזאת על יסוד הנימוקים שפרטה בכתב התביעה.

3.         אשר לקבלן, טענה התובעת בקליפת אגוז כדלקמן:

3.1       ביום 28.10.96 התקשרה התובעת עם הקבלן בהסכם להזמנת שרותי תכנון ובצוע בניית הדירה (להלן: "ההסכם") ובגדרו התחייב הקבלן, בין היתר, לתקן נזקים וליקויים בדירה שלא בוצעו על פי ההסכם או כתוצאה מבצוע לקוי או שימוש בחומרים פגומים.

3.2       עם קבלת מפתח הדירה (ביום 26.7.98), פירט נציג הקבלן, מהנדס שחר (להלן: "שחר"), את ליקויי הבנייה בפרוטוקול המסירה, אך חרף דרישותיה החוזרות ונשנות לא עלה בידי הקבלן לתקן אלא מקצת הליקויים, בעוד שליקויי בניה אחרים ובכלל זה פגמים בריצוף, נותרו בעינם.

3.3       עוד טרם קיבלה את החזקה בדירה נוכחה התובעת לראות כי חלק גדול ממרפסת הגג בדירה (להלן: "המרפסת") נאטם בקיר גבוה (להלן: "הקיר") המגביל זרימת אוויר, אור שמש ונוף.

3.4       כי לא ניתנה לתובעת הזדמנות נאותה לעיין בתכניות הדירה שרכשה וכי היא "הוחתמה" על ההסכם והתוכניות שצורפו אליו ללא כל אפשרות בדיקה.

4.         אשר לעירייה, נטען על ידי התובעת:

4.1       כי זו יזמה את הפרויקט בו כלולה הדירה וכי הקימה זרוע ניהולית (להלן: "המנהלת") שבחרה את הקבלן וכן, התקשרה בהסכם פיקוח על הבניה עם חברת ד.א.ל פיתוח הנדסה בע"מ (להלן: "דאל").

4.2       כי העירייה באמצעות המנהלת היוותה את חוליית הקשר בין הרוכשים לקבלן ועסקה במכלול הנושאים הקשורים לבניה וכי ככזו היה עליה לפקח על פעולות הקבלן ומשנכשלה קמה אחריותה לליקויי הבניה וירידת הערך.

5.         הנתבעות הכחישו את מרבית טענות התובעת וכפרו בזכותה לגבות מהם סכומים כלשהם.

6.         הקבלן טען בכתב הגנתו כי בהינתן שמרבית תביעתה של התובעת נסוב על ירידת הערך הגלומה בקיר, הרי שיש לייחס את האחריות לכך למתכנן הדירה, אדריכלית רחל ולדן (להלן: "האדריכלית"), אשר התחייבה כלפי הקבלן לשאת באחריות לכל נזק או הפסד שיגרם לקבלן בקשר לתכנון.

7.         הקבלן טען כי חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר") אינו חל עליו באשר התחייב למתן שרותי בניה בלבד.

8.         אשר לליקויי הבניה, טען הקבלן כי התובעת איחרה בדרישתה לתקן את ליקויי הבניה ואיבדה זכותה לדרוש תיקונם. לעניין זה, טען הקבלן כי נודע לו לראשונה על טענות התובעת, בעניין ליקויי הבניה, רק ממכתב ב"כ מיום 20.10.99.

            הקבלן טוען כי בנה את הדירה במיומנות ומקצועיות.

9.         העירייה טענה בכתב הגנתה כי עניינה של התביעה הוא בליקויי בניה בדירת התובעת וכי זו נוגעת למערכת היחסים החוזית שבין התובעת לקבלן בעוד שהעירייה לא מכרה את הדירה לתובעת.

10.       אשר למנהלת, טענה העירייה כי תפקידה בה היה אדמיניסטרטיבי בלבד בעוד שהתובעת הסכימה במסגרת ההסכם כי דאל פועלת בשמה ומטעמה.

            חוברת המידע שנמסרה לתובעת במסגרת ההליכים המקדמיים לרישום המשתכנים הכילה מידע מפורט, בין היתר באשר למאפייני הדירות ודוגמת ההסכם והיא כללה בין היתר תרשים הדירה בה סומנו הקיר וגג הרעפים, אך, התובעת לא ביקשה כל מידע באשר למרפסת ולגג.