פסק-דין בתיק א 760364/04

בפני תביעה כספית בסך 2,147 ש"ח.

חברת סלקום ישראל בע"מ (להלן: "התובעת") עוסקת במתן שירותי תקשורת טלפונית סלולרית וכן במכירת ציודי קצה לשירות דנן.

לטענתה, מר אילן ברנט (להלן: "הנתבע") קיבל את מלוא השירותים מהתובעת אולם לא שילם לה את שכרה. לאחר שכל פניותיה עלו בתוהו נאלצה התובעת להגיש תביעה זו.

הבעיה העיקרית שגרמה לחוב דנן הינה כי חשבונותיו של הנתבע חוייבו בשם פלוני אחר הנושא את אותו השם, אולם לשיטתה של התובעת אין כל ספק כי הנתבע קיבל את השירותים דנן אולם במשך למעלה מ - 18 חודשים בחר שלא להתייחס לעובדה כי איננו מחוייב כלל. בעוד התובעת ניסתה לפתור את הבעיה בשיתוף פעולה עם הנתבע, כגון פריסת החוב וכו', הנתבע עמד כסלע איתן וסירב לכל הצעה כשהוא לא רואה את עצמו שחב כל חוב.

טענתו המרכזית של הנתבע הייתה כי התובעת לא המציאה לידיו את המסמכים המוכיחים את חובו. בנוסף, וזאת על פי הודאתה של התובעת, הרי שפלוני עם אותו השם של הנתבע חוייב בטעות בסך החשבוניות שהוצאו. רשלנות זו של התובעת היא הסיבה העיקרית שלא קיבלה את שכרה ומשכך אין עליה לבוא בטענות כנגדו.

בתאריך ה - 28/09/05 אמור היה להתקיים דיון ההוכחות בתיק דנן, אולם, לא הייתה כל הופעה מטעם הנתבע. משכך ניתן פס"ד בהעדר התייצבות על אתר.

הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין דנן, וזאת עקב טעות משרדית כאשר רשם ביומנו את התאריך ה - 29/09/05. פסק הדין בוטל בהתניה כי הנתבע יפקיד בבית המשפט סך של 2,500 ש"ח.

הסכום הנ"ל אכן הופקד ומשכך, נקבע התיק לדיון הוכחות נוסף ביום ה- 03/06/07. עד הדיון דנן, מסתבר, כי הנתבע וב"כ התובעת ניהלו ביניהם דו שיח ארוך לשם סיום הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם ניסיונות אלו לא צלחו.

יחד עם זאת, במהלך השיחות והמכתבים שהוחלפו התברר לנתבע כי הוא אכן חייב בסכום התביעה. עם זאת, הנתבע בחר במודע לא לסיים את ההליך אלא לקיים דיון הוכחות כולל עדות המצהירים וסיכומים. הנתבע פעל באופן מודע על פי האמרה "ייקוב הדין את ההר" (מסכת יבמות, דף צ"ב).

בדיון ההוכחות נשאל הנתבע כך -

"ש. לפחות בינואר 2006 הבנת שזה החוב שלך?

 ת. כן."

לעניין זה הוגש מוצג ת/3 בו הוצג מכתב של הנתבע לב"כ התובעת בו הוא מודה בחוב ומבקש לשלם את הקרן בלבד.

הנתבע נשאל גם כך -

"ש. אתה מודה בעצמך שהחיוב תקין? 

 ת. בדיעבד כן."

סיכומיו של הנתבע בפני גם אינם משאירים כל ספקות לגבי הודאתו בחוב הנתבע. תחילת

בנסיבות העניין, אין לי אלא מלקבל את התביעה במלואה (בקיזוז סך של 200 ש"ח שהודתה בו התובעת).

משכך, נותרה רק השאלה לעניין חיוב הנתבע בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד. עניינים אלו קבועים בתקנות 511 ו 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר קובעות  כי בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן: "הוצאות") לטובת בעל דין אחר, אם לאו. סכומים אלו, נקבע, יזקקו לשיקול דעתו של ביהמ"ש לאחר שזה שמע עיין ודייק בטענותיהם של הצדדים בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.