א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
76026-04
07/09/2006
|
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה
|
| - נגד - |
התובע:
לזרב סבינה
עו"ד הלנה קיל
|
הנתבע:
רשת שוקן בע"מ
עו"ד דור נוי
|
| פסק-דין |
זו תביעה לפיצויים בגין פרסום לשון הרע.
1. ביום 01.03.2002 פורסמה במקומון "ערים", כתבה פרי עטו של מר רפי ג'רבי, הנתבע 2, שכותרתה:
"בבוקר תלמידה בערב זונה".(להלן: הכתבה).
2. במסגרת הכתבה דווח לציבור, כי תלמידת ביה"ס בת 16 מראשון לציון אשר נחשדה בפתיחת בית בושת, שבו העסיקה צעירה נוספת, בת 20, ובעיסוק של זנות.
3. עפ"י חשד המשטרה, כך דווח בכתבה , לאחר סיום הלימודים, נהגה התלמידה בת ה- 16 לנסוע מראשון לציון לדירה ששכרה ברחובות ולעסוק שם בזנות.
עוד מסופר בכתבה על הפשיטה של המשטרה שהתבצעה במקום והן על חקירת הנערה על ידי חוקרת הנוער.
4. בכתבה אשר התייחסה לפרשייה החמורה, מוזכרת כתובת דירת המגורים ששכרה לכאורה הנערה ואשר בה התנהל בית הבושת, והכתובת היא - רח' ארליך 12 ברחובות.
5. אין חולק בין הצדדים כי הכתובת אשר פורסמה בכתבה להיות הכתובת של בית הבושת ברח' ארליך 12 ברחובות היא דירת מגוריהם של התובעים - אב, אם, בנם ואשתו.
כתובת דירת המגורים בה התנהל בית הבושת בניהולה של הנערה בת ה- 16 היא רח' ארליך 10 ברחובות, ולא בדירת מגוריהם של התובעים ברח' ארליך 12 רחובות.
6. בכך מודים הנתבעים - כי אכן נפלה טעות בכתבה ולטענתם בשגגה ובתום לב.
7. טוענים התובעים כי פרסום לשון הרע כלפיהם המשתמע מנסיבות חיצוניות לאור ציון הכתובת בכתבה: רח' צבי ארליך 12, וצילום התמונה בה נראה בית המגורים בו התגוררו התובעים בתקופה הרלוונטית ולאור העובדה שהתובעת 1 שהייתה אז בת 20, נראית צעירה מכפי גילה כבת 16.
8. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 מגדיר הוצאת לשון הרע בסעיף 1 לחוק:
"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול-
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם במשרה ציבורית ואם במשרה אחרת, בעסקו או במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו , מוצאו , דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית"
הכלל הוא כי לשון הרע עשויה להשתמע לא רק מהפרסום עצמו, אלא גם מנסיבות חיצוניות. נסיבות כאלה, עשויות להקנות לפרסום משמעות שאותה לא ניתן להסיק מדבר הפרסום עצמו. התנאי להסתמכות על נסיבות חיצוניות לצורך פירוש הפרסום הוא - שהנתונים החיצוניים שבהם מדובר "יהיו בידיעתם הרגילה של אלה אשר הפרסום הופנה אליהם"
(ראה: ע.א. 723/74 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' חברת החשמל בישראל בע"מ, פד"י ל"א(2) 281, בע"מ 300.