פסק-דין בתיק א 75949/04

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לצדדים בתאונה מיום 30.4.04.

זה הרכב המבוטח על ידי התובעת בתביעה העיקרית (להלן: "התובעת") נסע ברח' בן יהודה בהרצליה מצפון לדרום והנתבע הגיע ברכב מסוג "מיול" מרח' ההסתדרות שניצב לרח' בן יהודה.

לטענת התובעת הגיח הנתבע במהירות מבלי שציית לתמרור עצור, פגע ברכב התובעת והדף אותו לעבר גדר סמוכה.

לטענת הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע") הוא נסע במהירות סבירה ובזהירות, הגיע לתמרור העצור, עצר עצירה מוחלטת ולאחר מכן התקדם באיטיות ובזהירות מעט קדימה על מנת לבחון האם הדרך מכיוון ימין פנויה וזאת מאחר ששדה הראייה היה לקוי הן מאחר והכביש מצד ימין מתעקל והן בשל מספר המכוניות שחנו בצד ימין של הצומת וחסמו את שדה ראייתו. שני הרחובות הינם רחובות חד סיטריים, ומאחר והתובע לא ראה מכונית מתקרבת מצד ימין, והדרך היתה פנוייה, החל הנתבע בנסיעה זהירה לתוך הצומת ואז הגיח מצד ימין הנהג במכונית המבוטחת במהירות מסחררת וגרם לתאונה.

עת/1 מר הוד מימון אשר נהג ברכב אחרי ה "מיול" העיד כי הנתבע לא עצר לתמרור עצור ואף לא האט.

עדות כאמור מסרה גם אמו של עת/1, הגב' בילהה מימון אשר נסעה אתו ברכב ואשר העידה כי לא הכירה מי מהנהגים לפני האירוע.

עת/2 מר טל אבירם העיד כי הנתבע הגיע במהירות לצומת, כתוצאה מכך החל עד התביעה לסטות ימינה ולבלום את הרכב, הנתבע אף הוא ניסה לסטות כדי למנוע את התאונה אך הדבר לא עלה בידו והוא פגע עם חזית רכבו בצד שמאל של המכונית גרם לה לסטות ימינה ולפגוע בחומה.

עת/3 מר צבי ערן הולך רגל שעבר במקום אף הוא העיד כי הנתבע הגיע לצומת במהירות ונכנס אליה מבלי לעצור. כמו כן העיד כי הנהג במכונית המבוטחת ניסה למנוע את התאונה אך הדבר לא עלה בידו.

עם זאת העיד כי הנהג במכונית המבוטחת נסע במהירות של 40-50 קמ"ש.

עד תביעה 1 עד תביעה 3 ועדת תביעה 4 העידו כי אינם מכירים מי מהצדדים.

בעדותו של הנהג ברכב המבוטח תמכה גם אמו עד תביעה 4 הגב' בילהה מימון

הנתבע עמד על גירסתו לפיה עצר עצירה מלאה בתמרור העצור ולאחר מכן החל בנסיעה בזהירות כאשר לפתע הגיע הנהג במכונית המבוטחת במהירות והתנגש בו.

עדי התביעה נתנו עדות עקבית אשר נתתי בה אמון. במיוחד כך כאשר בפניי מספר עדים ניטרליים שאין להם כל אינטרס בתביעה ואינם מכירים מי מהצדדים, והם תומכים באופן נחרץ בגירסת התובעת.

בנוסף התברר מעדותו של הנתבע כי הוא איננו בעליו של המיול ומאחר ולא הונחה תשתית אחרת לכך שהוא תובע את נזקי המיול כגון אסמכתאות לכך שלמרות שהוא איננו בעליו של המיול הוא נשא בתשלום בגין נזקים איזה שהם - לא נמצא יסוד כלשהו לתביעה שכנגד.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה שכנגד (ת.ז. 15467/05). 

לאור כל האמור לעיל, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע אשר לא עצר בתמרור עצור לא האט ונכנס בנסיעה שוטפת לתוך הצומת. עם זאת עפ"י עדותו של עת/3 נסע הנהג במכונית המבוטחת במהירות של 40-50 קמ"ש. מדובר במהירות שהיא במסגרת החוק אולם נראה כי בנסיבות מוטב והיה אילו היה נוסע לאט יותר, במיוחד לקראת הצומת. בשל כך נושא הנהג במכונית ברשלנות תורמת בשיעור של 20%.

התובעת שילמה עפ"י הפוליסה ודוח השמאי נכון ליום הגשת התביעה סה"כ 26,800 ש"ח.

לאור חלוקת האחריות שקבעתי לעיל ישלם הנתבע לתובעת סך של 21,440 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.12.04 ועד למועד התשלום, הוצאות עדים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבע, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבע, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פס"ד (ללא הוצאות אגרה ועדות) בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום.

ניתן היום י"א בחשון, תשס"ז (2 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים