פסק-דין בתיק א 7584/03

1.         בפני תביעה נזיקית לפיה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין נזק גוף אשר נגרם לו במהלך ניסיון לבצע נגדו צו הבאה ביום 13.4.98.

            הדיון בתביעה פוצל לשאלת החבות ולשאלת הנזק. בפסק דין זה תוכרע שאלת החבות.

עובדות מוסכמות:

2.         להלן בתמצית העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

א.         ביום 12.3.98 נתן בית המשפט השלום בעכו, כב' השופט אלטר, צו הבאה נגד התובע במסגרת ת.פ. 3793/97 לדיון אשר נקבע ביום 22.4.98 ( להלן: צו ההבאה").

ב.         ביום 13.4.98 הגיעו שני שוטרים מתחנת המשטרה משגב לדירת התובע בכפר עראבה לצורך ביצוע צו ההבאה השוטרים הם מר חיים יחזקאל ( להלן: "השוטר חיים") ומר משה מזרחי ( להלן: "השוטר משה") ( שני השוטרים יקראו להלן, ביחד, "השוטרים").

ג.          דירת מגוריו של התובע מורכבת משתי קומות ובמועד האירוע הוא ישן באחד החדרים בקומה השנייה. כמו כן, אותה עת שהו בדירה אשתו וילדיו של התובע. 

ד.         במהלך שהותם של השוטרים בדירת התובע, הוא נפל ונפגע מחלון אחד החדרים בקומה השנייה ( להלן: "האירוע").

ה.         לאחר האירוע נחקרו התובע ואשתו על ידי המשטרה בחשד לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אולם, תיק החקירה נסגר בנימוק של חוסר עניין לציבור.

טענות הצדדים:

3.         לטענת התובע, במועד האירוע הוא סבל מחולשה, סחרחורת ועייפות בשל אירוע מוחי אשר עבר ותרופות שנטל. השוטרים נכנסו לחדר בו ישן בדירתו, העירו אותו ודרשו ממנו להתלוות אליהם, הוא נעתר לבקשתם ופנה לחדר הלבשה סמוך. אותה עת אשתו וילדיו צעקו מפחד והוא ביקש להרגיע אותם, אך השוטרים מנעו ממנו זאת. כאשר התובע עמד בקרבת חלון בקומה השנייה, השוטרים, או מי מהם, דחפו אותו מחוץ לחלון וכתוצאה מכך הוא נפל ונפגע.

4.         לטענת הנתבעת, לבקשת התובע, השוטרים יצאו מהחדר בו שהה על מנת לאפשר לו להתלבש ביחידות. בהיותו בחדר, ניסה התובע להימלט מהשוטרים באמצעות קפיצה מהחלון וכתוצאה מכך הוא נפל ונפגע.

דיון:

5.         במסגרת הדיון בשאלת החבות הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע ואשתו וכן של השוטר חיים ושוטר נוסף בשם ג'מיל גאנם אשר חקר את התובע ואשתו לאחר האירוע. כל המצהירים נחקרו בפני, כן העיד מטעם התובע, ללא הגשת תצהיר, נהג רכב מד"א אשר באמצעותו הועבר התובע בעקבות האירוע לבית החולים. 

6.         בכתב התביעה המקורי אשר הגיש התובע בתביעה, נטען בסעיף 4 לעניין נסיבות האירוע כדלקמן:

              "ביום 13.4.1998 בשעות הבוקר המוקדמות או בסמוך לכך בעת ביצוע צו מעצר    על ידי הנתבעת כנגד התובע...., כשהיה התובע יושן בחדרו, נכנסו צוות שוטרים אל תוך החדר ובהתנהגות חריפה שאינה הולמת וחורגת את הוראות ביצוע הצו, לאור הנסיבות והבהלות שנכנסה אליה בני משפחת התובע ובמיוחד הקטינים, לא ידוע לתובע מה גרם לנפילתו מהחלון מקומה שנייה..." (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.).

            ביום 30.3.04 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן ובסעיף 6 שבו הוא תיאר נסיבות האירוע כדלקמן:

                         "עקב איום בנשק הגיע התובע ליד החלון וכתוצאה מהדחיפה של השוטרים איבד התובע איזון גופני ונפל מהחלון קומה השנייה..."

            התובע לא נתן כל הסבר המניח את הדעת לשוני בגרסתו בדבר נסיבות האירוע, כמתואר לעיל, וחמור מכך, הוא לא נותר עקבי בגרסתו הנטענת בכתב התביעה המתוקן, שכן, בתשובותיו לשאלה מס' 5 בשאלון אשר המציאה לו הנתבעת, הוא תיאר נסיבות האירוע ללא זכר לטענה כאילו נדחף על ידי השוטרים או מי מהם, וזאת באומרו;