פסק-דין בתיק א 74990/04

1.         ב"כ הצדדים מסרו הודעה בדבר הסכמה למתן פסק דין על דרך הפשרה, עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) בהסתמך על כתבי בי - דין שהוגשו לרבות נספחיהם וללא הגשת סיכומים בכתב.

            ההסכמה אושרה וקבלה תוקף של החלטה ביום 31.5.05.

2.         בתאריך 2.12.02, נחתם בין הצדדים הסכם לפיו רכשו התובעים מהנתבע את מגרש מס' 4 שהיווה ¼ מחלקה עליה ניתן היה להקים 4 יחידות קוטג'.

            התובעים טוענים כי עפ"י מסמכים שקבלו, לאחר שבדקו במגרש ווידאו עם הנתבע כי מגרש 4 ממוקם בצידה המזרחי של החלקה התקשרו בהסכם כיוון שהיו מעוניינים דווקא במגרש המזרחי.

            בירור מיקומו של מגרש 4 נדרש מאחר והנתבע ובעלים נוספים היו רשומים במגרש במושע ונדרש הסכם שיתוף המחלק את המגרשים בין הבעלים.

3.         משקבלו התובעים את הסכם השיתוף בו אוזכרו מסמכים נוספים בקשו לקבלם לרבות דו"ח שמאי שקבע כי המגרש שנפל בחלקו של הנתבע הינו מגרש מס' 4.

            דו"ח השמאי לא הומצא בנימוק שאין בו צורך מאחר שהזכויות נרשמו בלשכת רישום המקרקעין ע"ש הנתבע.

            בחודש יולי 2003 אחרי שהכינו התובעים תוכניות בנייה למגרש 4, בהיותם משוכנעים כי הוא ממוקם בחלק המזרחי של החלקה, הסתבר להם מבעלים אחר של החלקה כי מגרש 4 שרכשו ממוקם בצד המערבי ולא המזרחי.

            במצב דברים זה טוענים התובעים כי הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית ועל כן הם זכאים לפצוי המוסכם שנקבע אשר שוויין למועד הגשת התביעה 67,500 ש"ח.

4.         הנתבע טוען כי התובעים ידעו היטב היכן ממוקם המגרש שרכשו שכן המתווך שטיפל בעסקה הציג להם מפה ואף יצא איתם לשטח ע"מ למקם את המגרש בשטח בהתאם למפה.

            בתוכנית האדריכלות שנמסרה לתובעים היה תשריט המציין כיצד יועמדו היחידות בחלקה והנתבע ציין כי המגרש שלו פונה לצד מערב, וכי לא ציין מספר מגרש אלא רק כיוון.

            בהסכם הצהירו התובעים כי ראו את המגרש ואת מיקומו ולא תהיה להם כל טענה בדבר אי התאמה.

            הנתבע מצהיר כי בין הבעלים בחלקה נחתם הסכם ביוני 2000 ובמסגרת הסכם זה יוחד לו המגרש אשר סומן כמספר 4 באופן שרירותי וזמני.

            לעניין התשריט שצורף לדו"ח השמאי נטען כי הומצא בשלב המו"מ ולכן נשלחו לאחר מכן יתרת המסמכים, ללא הדו"ח.

            הנתבעים התרשלו ולא בדקו כי התשריט יצורף להסכם ולו צורף היו יודעים כי רכשו מגרש בצידה המערבי של החלקה ואף כאשר פנו לאדריכל להכנת תוכניות בניה לא דאגו לזהות את מיקומו של המגרש שרכשו.

5.         הנתבע טוען כי המגרש שרכשו התובעים שוויו עולה על המגרש שחשבו שרכשו כך שלא נגרם להם נזק של ממש, כפי שהדבר עולה מדו"ח השמאי אשר העריך את שווים של המגרשים.

            מנגד טוענים התובעים כי ביקשו לרכוש את המגרש המזרחי דווקא בידיעה שלא יבנו יחידות דיור נוספות בסמיכות לביתם כיוון שאמור להיסלל כביש רחב שימנע בנייה קרובה.

            בפועל לא בטלו התובעים את העסקה והשאירו בבעלותם את המגרש המערבי.

6.         מעיון בכתבי הטענות והנספחים לא ניתן לקבוע כוונה של הנתבע להטעות את התובעים לגבי מיקום המגרש שרכשו, מאידך אין ספק כי התובעים הבינו, עד לשלב מסוים, שהם רכשו את המגרש המזרחי.