פסק-דין בתיק א 743530/05

בפניי תביעה בסך 832 ש"ח, אשר הוגשה ע"י התובעת  בעבור שירותי צפייה בטלוויזיה  באמצעות הלווין , שסיפקה לנתבע.

טענות התובע

            הנתבע התחבר לשירותיה בתאריך 12.9.00  ובעבור דמי המנוי ושירותיה העמיד לרשותה לצורך התשלומים ,הוראת קבע בבנק המזרחי סניף 429 חשבון מספר 471796 .

             הנתבע צפה בשירותי התובעת וחויב דרך הוראת הקבע בבנק ובנוסף חויב   בעבור ליסינג בעד המפענח בסך 30 ש"ח לחודש וזאת ע"פ תנאי ההסכם שבין הצדדים.

הנתבע עמד בתשלומי דמי המנוי ותשלומי הליסינג בעד המפענח מדי חודש בחודשו, מחודש אוקטובר 2000 ועד יולי 2004 .

בחודש אוגוסט 2004 משנשלח החיוב עבור יולי 2004 ,הוחזרה  הוראת הקבע     בהיעדר כיסוי. התובעת שלחה לנתבע חשבונית לתשלום ,אולם הנתבע לא שילם את חובו והמשיך לצפות בשירותי התובעת גם בחודש אוגוסט 2004

            משלא נענה לפניות התובעת  ולא שילם את חובו נותק הנתבע משירותיה ביום 1.9.04. הנתבע לא השיב את המפענח והכרטיס החכם שברשותו לידי התובעת עד ליום 10.8.05  ומשום כך עליו לשלם בעבור החזקתם מיום הניתוק ועד החזרתם.

            הנתבע אינו טוען כי ביצע העברת  שם המתחייב ומקבל השירות לשם גרושתו  ולתובעת אין כל קשר למערכת היחסים בינו לבין גרושתו. הנתבע לא מסר כל הודעה בכתב על הפסקת ההתקשרות , כמתחייב בהסכם שבין הצדדים .

בהתאם לרישומי התובעת,  הנתבע מעולם לא פנה אליה  להתנתק או לבצע העברת בעלות.

גם אם הוראת הקבע אינה מחשבונו של הנתבע, איך לכך רלבנטיות לעצם התחייבותו ואין משקל למשלם השירות.

היה על הנתבע להודיע לתובעת על התנתקותו משירותיה ו/או להעביר את הבעלות לגרושתו. התובעת לא יכולה הייתה להעביר בעלות על דעת עצמה.

            הנתבע נותר חייב לתובעת בגין דמי מנוי וליסינג עבור המפענח לחודש יולי 2004, דמי מנוי וליסינג בעבור המפענח לחוד ש אוגוסט 2004 וכן עבור החזקת המפענח מחודש ספטמבר 2004 ועד חודש אוגוסט  2005 ובסך הכל עותר לחייב את הנתבע בסך 815.35 ש"ח .

טענות הנתבע

            הנתבע אינו גר בדירה שבה הותקן הציוד של התובעת החל מחודש  נובמבר 2002 וזאת לפי הסכם הגירושין שנערך בינו לבין גרושתו. בהתאם לסעיף 5  להסכם הגירושין כל החובות ותשלומי המיסים השונים בדירה חלים על גרושתו (טויבר אולגה).

הנתבע ביקש מגרושתו להעביר אליה את כל החשבונות , אולם זו לא עשתה כן.

בחודש יולי 2003 התקשר לתובעת וביקש להתנתק משירותיה. הוא  הסביר לתובעת כי אינו גר בדירה ומשום כך אינו רוצה לשלם בעבור השרות. נציגת החברה ביקשה ממנו להמתין יום יומיים על מנת לשכנע את גרושתו כי תמשיך בקבלת שירותי התובעת.

            ביום 30.7.03 קיבלה התובעת את פרטי החשבון של גרושתו, שתשלם בעבור שירותי התובעת. כעבור שבוע בירר הנתבע אצל התובעת והוסבר לו  שגרושתו הסכימה להמשיך בשרות ולשלם בעדו.

            גרושתו של הנתבע שילמה במשך שנה ומחצה  עבור שירותי התובעת וביום 2.8.04 עזבה את הארץ ולא שילמה את החשבון האחרון.

            הנתבע תמה מדוע התובעת לא העבירה כל אותה תקופה את הבעלות  על שם גרושתו והסתפקה רק בשינויי שם המשלם.

            לטענתו,  עובדי התובעת לא בדקו את כל המסמכים ולכן מתגלות טעויות .

דיון