פסק-דין בתיק א 741387/03

כללי:

הצדדים באדיבותם הסכימו כי פסק הדין בתובענה זו, ינתן על יסוד הכתב.

ראו פרוטוקול מיום 18.12.06.

הצדדים הגישו תצהירים וסיכומים.

לאחר שהבשילו התנאים, הנני להכריע בתובענה.

התביעה:

עניינה של התביעה הינה תביעת פרמיה, אשר הוגש ביום 5.8.03 בגין הסך של 87,569 ש"ח.

לטענת התובעת, לא שילמה לה הנתבעת חוב פרמיה ותשלום של השתתפות עצמית בו חבה.

נשוא התביעה הינן שלוש פוליסות, אשר לטענת התובעת נרכשו על ידי הנתבעת אצלה.

עסקינן בפוליסות הבאות:

א.         פוליסה מס' 150010164 עבור מבצר בתי עסק לתקופה מיום 1.9.2001 ועד ליום 31.8.2002 (להלן: " פוליסה א").

ב.         פוליסה מס' 122521843 עבור צד ג' לתקופה מיום 1.9.2001 ועד ליום 31.8.2002 (להלן: " פוליסה ב").

ג.          פוליסה מס'   עבור מבצר בתי עסק לתקופה מיום 14.9.2000 ועד ליום 31.8.2001 (להלן: " פוליסה ג").

הצדדים חלוקים בשאלה האם הפוליסות דנן נערכו לבקשת הנתבעת.

התובעת גורסת, כי על הנתבעת לשלם את דמי הפוליסות וכן דמי השתתפות עצמית.

לשיטתה של התובעת, מדובר בשלושה חוזי ביטוח תקפים לכל דבר ועניין.

הפוליסות הנידונות נערכו ע"י התובעת וזאת על ידי בקשתו המפורשת של הנציג המוסמך אצל הנתבעת לערוך חוזה כאמור, קרי ראש המועצה או הגיזבר.

אומנם, הנתבעת היתה שרויה באנדרלמוסיה באותה תקופה.

אי הסדר האמור, גם אם השפיע על אופן ההתקשרות עם התובעת, אינו שולל לטענת התובעת,  את תוקפה של ההתקשרות.