פסק-דין בתיק א 7392/98

רקע

1.         תביעה כספית בסך 133,460 ש"ח, בגין חוב נטען של הנתבע 1 כלפי התובע, במסגרת יתרת חובה בחשבון עובר ושב (בסך של 75,574 ש"ח, קרן) ובגין אי פרעון הלוואות (שלוש הלוואות בסך כולל של 57,886 ש"ח, קרן). הנתבעים 2 ו -3 נתבעים כערבים לחובותיו של הנתבע 1, מכח כתב התחייבות וערבות עליו הם חתומים (ת/5), ואולם ערבותם הנטענת של הנתבעים 2-3 הינה עד לסך של 55,000 ש"ח, בהתאם למצוין בת/5.

2.         ראשיתם של ההליכים בתובענה בסדר דין מקוצר שהוגשה עוד בשנת 1998, במסגרתה הגישו הנתבעים בקשה למתן רשות להתגונן (בש"א 5811/98). בהחלטתו מיום 10.5.01, נתן כב' הרשם (בדימ') א. בן יוסף פסק דין חלקי נגד הנתבע 1, על הסך של 50,000 ש"ח והתיר לו להתגונן כנגד יתרת הסכום הנתבע.

אף לנתבעת 2 ניתנה רשות להתגונן כנגד חיובה, וכנגד הנתבע 3 ניתן פסק דין בהעדר התייצבות, שבוטל מאוחר יותר, תוך שבהחלטה מיום 25.7.05 ניתנה גם לו רשות להתגונן. 

3.          בשלהי שנת 2005 ונוכח ניתוב תיקים חדש, הועבר התיק לטיפולי ובמסגרת זו, לאחר שהתקיימה ישיבת קד"מ שלא הניבה בסופו של יום הסדר, ולאחר בקשות דחיה שונות, הגיעו הצדדים ביום 30.12.07 להסכמה, לפיה יוותרו על חקירת המצהירים ופסק הדין ינתן לאחר הגשת סיכומיהם, על סמך החומר שבתיק. כך אכן נעשה. סיכומי הצדדים הונחו על שולחני הבוקר ובהתאם - ניתן פסק דין זה.

תמצית טענות הצדדים

4.         תמצית טענות התובע:

א.      הנתבע 1 הפר את התחייבויותיו כלפי הבנק המעוגנות במסמכים עליהם חתם, מסמכי פתיחת חשבון העו"ש, מסמכי נטילת ההלוואות ומסמך הגדלת מסגרת האשראי.

ב.  הנתבע 1 יצר יתרת חובה בחשבון העו"ש שלא נפרעה וכן פיגר בתשלום ההלוואות ולא פרע אותן.      אישור בדבר יתרת גובה חובו של הנתבע 1, צורף    כ -  ת/6.

ג.   נוכח העובדה, כי אין בפי הנתבע 1 כל טענת הגנה ממשית שהוכחה, יש לחייבו במלוא החוב שנצבר.

ד.   באשר לנתבעים 2 +3, חתומים הם על ערבות למלוא יתרת החוב של הנתבע 1, בהתאם לתנאים שנקבעו בת/5.

5.         תמצית טענות הנתבעים:

א.  לטענת הנתבע 1, שולמו ההלוואות לתובע אם במסגרת חיובים מחשבון העו"ש ואם ע"י שעבוד רכב שבוצע לשם כך, לפיכך, משנפרעו ההלוואות אין לתבוע כספים אלה שוב.

ב.   בנוסף, לא ניתנה ההלוואה השלישית לבקשתו, אלא ביוזמת הבנק התובע ולאחר שחשבונו בבנק לאומי היה כבר מוגבל מזה כמה חודשים.

      ג.    לטענת הנתבעים 2-3 , הוגבלה ערבותם עפ"י ת/5 לתקופה בת פחות מחודש ימים בלבד, מיום 12/12/95 ועד ליום 9/1/96, כמצוין בת/5 וכפי שאף הוסבר להם בעת חתימתם, זאת עד לזיכוי החשבון בסכומי קופות הגמל שייפרעו לתוך חשבון העו"ש. משהופקדו הסכומים בחשבון, ביום 8/1/96, פקעה ערבותם.

המחלוקת

6.                              המחלוקת בין הצדדים מצומצמת יחסית וענינה כדלקמן:

א.     גובה החוב שנותר לחיוב הנתבע 1 לזכות הבנק התובע.

ב.  האם פקעה ערבותם של הנתבעים 2-3 ביום בו זוכה החשבון בפדיון קופות הגמל, או שמא שרירה וקיימת היא לכל חיובי הנתבע 1?         

הראיות

7.         מטעם התובע הוגש תצהיר עדותו של מר אשר צור, סגן מנהל הסניף הראשי של התובע בבאר שבע, ומטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של ה"ה ראובן ודלילה דבש - הנתבעים 1 +2. כן, מצויים בתיק בית המשפט תצהיריהם של הנתבעים שהוגשו בתמיכה לבקשת הרשות להגן, במסגרתה אף נחקרו הם.