- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק א 730778/07
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
730778-07
19.2.2008 |
|
בפני : מנחם (מריו) קליין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: די.בי.אס שרותי לווין (1998) |
: שולטן אלברט |
| פסק-דין | |
בפני תביעה כספית לתשלום סך של 516 ש"ח.
התובעת, חברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ עוסקת במתן שירותי טלוויזיה רבת ערוצים באמצעות לווין וכן באספקת ציודי קצה על מנת להשתמש בשירות זה. לטענתה, מר שולטן אלברט (להלן: "הנתבע") התקשר עם התובעת לשם קבלת שירותים אלו. בתמורה, התחייב הנתבע לשלם לתובעת בעבור השירותים השוטפים וכן בעבור הציוד שהותקן בביתו. עם זאת, הנתבע הפר את ההסכם כאשר לא שילם בעבור השירותים שסופקו לו בגובה סכום התביעה. לאחר שכל ניסיונותיה לגבות את החוב מהנתבע עלו בתוהו, נאלצה התובעת להגיש תביעה זו.
הנתבע, הכחיש את החוב דנן. לטענתו, התחבר לשירותי התובעת לאחר מסע שכנועים ארוך של סוכן מטעמה בשם ביטון יגאל. אחד מהתנאים לקבלת שירותי התובעת היה כי הנתבע לא יהיה מחוייב לפרק זמן מסויים בו יקבל את שירותיה ומשכך יוכל להפסיק את השירות על פי רצונו, בכל רגע נתון.
לא זו אף זו, הנתבע, אשר שילם את דמי הפיקדון עבור הממירים שסופקו על ידי הנתבעת וסכום זה לא הושב לו. אחד מן השיקים שמסר לידיה של התובעת עדיין לא נפרע ולא ידוע לנתבע מה עלה בגורלו. למרות שהממירים הושבו לידי התובעת, דמי הפקדון לא הוחזרו לנתבע מעולם. כל ניסיונותיו של הנתבע להידבר עם התובעת ונציגיה לא צלח. התובעת המשיכה בטענותיה לפיה היה מחוייב לקבל את שירותיה לתקופה של שנה והלה, הפר התחייבות זו. בכך, בחרה התובעת להגיש תביעה זו שלא כדין וללא כל זכות.
עקב כל הטענות דלעיל, אין הנתבע חייב את אשר נטען בתביעה.
בתאריך ה - 28/10/07 התקיימה בפני ישיבה מקדמית, בה, ניתן פסק דין חלקי כנגד הנתבע על סך 208 ש"ח שכן גם לפי טענותיו הוא נותר חייב לתובעת סכום זה. לאחר מכן ניתנה החלטה המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.
בתאריך ה - 11/02/08 הגישה התובעת הודעה בה היא מבקשת כי בית המשפט יפסוק בסכסוך דנן על דרך הפשרה, לאחר שהעד מטעמה נפצע עזב את עבודתו אצל התובעת וכל ניסיונותיה ליצור עמו קשר לא צלחו. משכך, ניתנה החלטה המורה על קבלת תגובת הנתבע להצעה. בתאריך ה - 14/02/08 הגיעה לבית המשפט הסכמתו של הנתבע ליתן פסק דין על דרך הפשרה.
יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.
בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.
המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).
כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים.
יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337). וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}.
אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים {(ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 360 ש"ח (כולל הסכום שנפסק בפסק הדין החלקי). בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת מחצית מהוצאות המשפט. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבע בשכ"ט עו"ד. באם התובעת עדיין מחזיקה בידיה שטרות מטעם הנתבע ואשר לא נפרעו, יש להשיבם לנתבע תוך 30 יום. החזרת השיקים או הצהרה לגבי אי המצאותם בידי התובעת, יהווה תנאי מוקדם לקבלת התשלום מהנתבע.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום
ניתן היום, י"ב ב אדר א, תשס"ח (18 בפברואר 2008), בהעדר הצדדים.
|
מנחם קליין, שופט |
קלדנית: שלומית נחום-שלום
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
