פסק-דין בתיק א 724915/05

כללי

1.         תביעת השתתפות עצמית, בגין הוצאות דין וטורח, כאשר תביעת צד שלישי נדחתה ללא חיוב בהוצאות.

בגין אירוע מיום 21/12/98 הגישה הגב' רחל דובוב תביעה. מלכתחילה הוגשה התביעה כנגד הדר חברה לביטוח, קיש קירור בע"מ (שמה הקודם של הנתבעת, להלן: "הנתבעת"), והקרן לנפגעי תאונות דרכים. בהמשך צורפה אררט בע"מ (להלן: "כלל חברה לביטוח בע"מ" או "התובעת") כנתבעת נוספת.

בהחלטה מיום 12/9/04 נדחתה התביעה כנגד כלל, ללא צו להוצאות.

כלל נשאה בהוצאות עבור שכר טרחה וחוקרים בסך 9,986 ש"ח ועותרת לחיוב הנתבעת לשאת בהוצאות אלה במסגרת ההשתתפות  העצמית.

הצדדים ויתרו על הבאת ראיות, והגישו סיכומים בכתב.

דיון ומסקנות

2.         בשורה ארוכה של פסקי דין, שבו בתי המשפט ונזקקו להכריע בשאלת חיוב מבוטח לשאת בהוצאות דין וטורח, עת נדחתה תביעת צד שלישי.

את התשובה לשאלה, יש לאתר, בראש ובראשונה מתוך נוסח הפוליסה.

פוליסת ביטוח הינה חוזה. ליתר דיוק, הפוליסה היא מסמך המאשר בדיעבד את כריתתו ואת תוכנו של חוזה ביטוח, ובאופן מעשי, דינה, כחוזה. לפיכך, פוליסת ביטוח כפופה לכללי הפרשנות הרגילים של חוזים. (עא 4688/02 חזי כהן נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ  - )

נקודת המוצא להליך הפרשני היא לשון החוזה, דהיינו: התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים מתוך הלשון הברורה של החוזה. (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נגד אפרופים שיכון וייזום(1991) בע"מ, פד"י מט(2) 265).

בהתייחס ללשון הטקסט, הבהיר כב' הנשיא ברק, כי:

"הפרשן נותן מובן לטקסט קיים. אין בכוחו ליצור טקסט חדש.

 הפרשן  אינו רשאי ליתן לטקסט מובן שהוא אינו יכול לשאת

 בשפתו. גבול הפרשנות במשפט הוא גבול הטקסט, וגבול הטקסט

 נקבע על-ידי גבולות הלשון (ראו ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ'

 האפוטרופוס הכללי (להלן - פרשת טלמצ'יו [2]), בעמ' 827)."

(בגץ 2257/04 סיעת חד"ש - תע"ל נ' יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, כבוד השופטת דליה דורנר, פ"ד נח(6) 685, 703 - )

3.         בעניננו מוגדרת "השתתפות עצמית" בסעיף 20 לפוליסה:

"המבוטח נושא על עצמו את הסכום הראשוני המופיע

 בדף הרשימה מכל תביעה ומכל סכום הוצאות העומדים