פסק-דין בתיק א 72339/04

            מבוא

1.         מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, מוסטפה אלקסדה (להלן: "התובע"), כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לו ביום 19.5.01, במסגרת עבודתו אצל הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע").

            הנתבעת מס' 2, ביטחה את אחריותו של הנתבע, בפוליסת חבות מעבידים.

            נסיבות ארוע התאונה

2.         התובע, יליד 1972, עבד אצל הנתבע, בהתקנת דלתות וחלונות אלומיניום.

            התובע תאר בתצהירו את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן: "ביום 19/05/01, עת שעסקתי בעבודתי, נדרשתי על ידי הנתבע 1, להכניס מברשת למסילת חלון בעזרת סכין חיתוך יפנית (להלן: "הסכין"). יודגש ויובהר, כי למיטב ידיעתי, סכין החיתוך המורכבת מפלסטיק, הנה מהסוג הפשוט ביותר שקיים בשוק. במהלך חיתוך המברשת באמצעות סכין, נשבר המבנה הפלסטיק של סכין החיתוך, שכאמור עשוי מפלסטיק, כשלהב הסכין פוגעת ואף חותכת את הזרת בכף ידי הימנית, היא כף ידי הדומיננטית. (להלן:"התאונה"). מהתמונה (נספח "א") ניתן לראות בברור, כי הפלסטיק בסכין החיתוך נשבר לחלוטין, מה שגרם כנראה ללהב הסכין, אשר מקובעת על ידי הפלסטיק, לצאת ממקומו ולגרום לפציעתי" (סעיפים 7-4 לתצהיר התובע, ת/1).

3.         מהתמונה שצורפה כנספח א' לתצהיר, עולה כי מסגרת הפלסטיק של סכין החיתוך, שבורה כמעט לכל אורכה, מה שמתיישב עם גרסת התובע כי הלהב יצא ממקומו ופגע באצבעו.

            מעבר לכך שעדותו של התובע, בדבר נסיבות ארוע התאונה, לא נסתרה ולא עורערה בחקירתו הנגדית, יצויין כי הנתבע, לא התייצב לעדות, כך שלא הובאה כל עדות סותרת באשר לנסיבות ארוע התאונה.

4.         אשר לשאלת האחריות, הלכה היא כי מעביד, חב כלפי עובדו, חובת זהירות רחבה הכוללת בחובה את החובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך את העובד, בכל הנוגע לשיטת העבודה הסיכונים הטמונים בה וכללי הזהירות הנדרשים, לרבות דאגה למקום עבודה בטוח וכלי עבודה מתאימים ובטוחים, הנדרשים לצורך ביצוע העבודה, ראה לעניין זה: ע"א 663/88 שריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225, ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז (3) 345 וע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו (2) 592.

5.         בנסיבות העניין, סבורה אני כי הנתבע, הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כמעביד, בכך שלא דאג לספק לתובע, כלי עבודה תקינים ומתאימים לביצוע עבודתו.

            התובע העיד כי לקח את הסכין ממגירת כלי העבודה במקום העבודה (עמ' 8 לפרוטוקול). עצם העובדה שמסגרת הסכין, נשברה בידו של התובע תוך כדי ביצוע העבודה, כך שהלהב יצא ממקומו ופגע בידו של התובע, מצביעה על כך שהסכין לא היה תקין או שלא היה מתאים לביצוע העבודה, בה עסק התובע. בהעדר עדות מטעם הנתבע, לא ניתן לדעת מה "גילו" של הסכין, מתי והיכן נרכש וטענת התובע כי מדובר היה בסכין שמסגרתה עשויה מפלסטיק מהסוג הפשוט ביותר שככל הנראה לא התאימה לביצוע העבודה, לא נסתרה. בהקשר זה, יוזכר כי הלכה היא שבעל דין הנמנע מלהביא ראיות או עדויות שהיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, מטבע הדברים, קמה הנחה לרעתו כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו, ראה לעניין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 603-602 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605,  615-614.

            אשר על כן, ראיתי לקבוע כי האחריות לארוע התאונה, מוטלת על הנתבע, כמעבידו של התובע בגין הפרת חובתו לספק לתובע כלי עבודה תקינים ובטוחים המתאימים לביצוע העבודה, ובהעדר ראיה או עדות כי התובע סטה מהוראות שניתנו לו  או משיטת העבודה שהונהגה על ידי המעביד, לא ראיתי לחייב את התובע, בתרומת רשלנות כלשהי.

6.         הנתבעים הסתמכו בטיעוניהם, על פסק דינה של כב' השופטת למלשטריך-לטר בת.א. (חי') 17931/99 טובבין נ' אשמרת 1968 בע"מ ואח' (פורסם בנבו), אלא שאין הנדון דומה לראיה ואין בקביעות פסק הדין האמור, כדי לסייע לנתבעים בטיעוניהם.

            בנסיבות שנדונו שם, נפגעה ידה של התובעת, תוך כדי פתיחת שק נסורת, באמצעות סכין יפנית ובעניין זה, נקבע כי: "... מדובר בפעולת חיתוך בסכין יפנית שהיא פעולה פשוטה, אלמנטרית, ואיננה דורשת מיומנות מיוחדת", לפיכך, בנסיבות שנדונו שם, לא נמצא כי המעביד הפר חובת זהירות קונקרטית, שהיתה מוטלת עליו. אלא שבענייננו, להבדיל מהנסיבות שנדונו שם, מדובר בסכין יפנית אשר נשברה בידו של התובע, תוך כדי ביצוע העבודה וכתוצאה משבירתה ויציאת הלהב ממקומו, נפגעה אצבעו של התובע.

אמור מעתה כי פעולת חיתוך בסכין יפנית, הינה אולי פעולה פשוטה ואלמנטרית, אך זאת כל עוד שמדובר בסכין תקינה המתאימה לעבודה המבוצעת באמצעותה.

            בענייננו, משהסכין נשברה, תוך כדי ביצוע העבודה, ראיתי כאמור לקבוע כי המעביד הפר חובת זהירות קונקרטית המוטלת עליו לספק לעובדו כלי עבודה מתאימים ובטוחים, לשם ביצוע העבודה.

            מהות הפגיעה והנכות

7.         כתוצאה מהתאונה, סבל התובע, מחתך באצבע 5, בכף יד ימין שהינה ידו הדומיננטית של התובע. התובע פונה לבי"ח שיבא, שם עבר ניתוח לתפירת העצב הדיגיטלי האולינרי באצבע 5.

8.         ד"ר מיכה רינות אשר מונה כמומחה רפואי, מטעם בית המשפט, ציין כי "למרות תפירת העצב קיימת פגיעה ניכרת בתחושת האצבע, עם איזורים של תת תחושה ואזורים של תחושת יתר מכאיבה. פגיעה תחושתית זו מהווה הפרעה בתפקוד היד כמכלול... לדעתי המצב הרפואי המתואר, בהעדר פגיעה מוטורית אלא תחושתית בלבד מהווה נכות ע"פ הסעיף בתקנות המל"ל הדן בשיתוק העצב האולינרי בצורה קלה".