פסק-דין בתיק א 72233/04

מבוא

תביעה כספית בסך של 276,378 ש"ח שהוגשה על ידי התובעת אסרף דניאל (להלן: " התובעת") כנגד שלושה נתבעים; ע. אתאמנה בע"מ, תאגיד משפטי (להלן: " הנתבעת 1"); מחמוד אתאמנה (להלן:" נתבע 2"); כירייה אתאמנה (להלן:" נתבעת 3"), כולם מבקעה אל גרבייה.

התביעה הוגשה בנובמבר 2004 ולאחר הגשת יתר כתבי הטענות התנהלו הליכי קדם משפט בפני מותב אחר במשך למעלה משנתיים ימים עד להעברת הסכסוך להכרעה בפני.

בכתב התביעה עתרה התובעת לפיצוי בגין הפרת הסכם לביצוע עבודות קבלניות שנחתם בינה לבין הנתבע 2 ב- 6/2/04 וכלל בין היתר ביצוע עבודות הריסה ובנייה בביתה בהרצליה, בהיקף נרחב בעלות כוללת של 220,000 ש"ח לפי תנאי תשלום שפורטו.

לפי האמור בכתב התביעה הפר הנתבע 2 את ההסכם במובן זה שלא עמד ביעד הזמן שנקבע לסיום העבודות בתוך שלושה חודשים וכן במובן זה שהעבודות שבוצעו נתגלו בחלקן כפגומות. בפועל, שילמה התובעת לטענתה סכום הגבוה מהמוסכם (253,819 ש"ח) בעוד שעל פי שלב הביצוע שבו הפר הנתבע 2 את ההסכם לא היה עליה אלא לשאת ב- 180,000 ש"ח בלבד מתוך הסכום המוסכם. לטענת התובעת הוסיפה זו בלית ברירה על הסכום המוסכם בתשלומים שהעבירה לקבלני משנה שעבדו בבית בהעדרו של הנתבע 2 (סעיף 30 לכתב התביעה). עוד נטען בכתב התביעה כי התובעת פנתה לנתבע 2 בבקשה להשלים את העבודות ואולם סורבה (הנתבע 2 עזב את הבית ב- 8/8/04) תוך שהיא נאלצת להזמין אנשי מקצוע מטעמה להשלמת העבודות.

לנתבעים טענת סף מקדמית בכתב ההגנה לפיה לא קיימת יריבות בין התובעת לבין הנתבעות 1 ו- 3 לאחר שאלה אינן חתומות על ההסכם שבין הצדדים ולפיכך דין התביעה כנגדן לדחייה על הסף.

טרם שאתייחס לעיקר המחלוקת שבין הצדדים, ראוי אכן להיעתר לבקשת הנתבעות 1 ו-3 ולהורות על דחיית התביעה כנגדן על הסף לאחר שלא הוצגה ולו עילת תביעה לכאורית כנגדן.

מכאן ולהבא תתייחס הכרעתי לנתבע 2 בלבד, וזה ייקרא להלן לצורך הנוחות: " הנתבע".

בכתב הגנתו מכחיש הנתבע באופן גורף כמעט את כל טענות התביעה ואולם חלק ניכר מההכחשות נראה בעיני כבלתי משמעותי ולכן לא אתייחס בפירוט לאלה (לדוגמא- הנתבע טוען שתאריך ההסכם שונה כאשר אין הוא חולק לאמיתו של דבר על זיהוי ההסכם וכן חולק על טיב העבודות כאשר אלה מפורטות בהסכם ואינן שנויות במחלוקת וכיוצא בזה).

כמו כן, ראוי להתעלם מטענת הנתבע ככל שזו עוסקת בחובת הבוררות שבין הצדדים לאחר שטענתו זו נדונה ונדחתה בשלב קדם המשפט.

ומכאן ללב העניין:

הגדרת המחלוקת:

הנתבע חולק בכתב הגנתו על הטענות הנוגעות לאי-ההתאמה בביצוע העבודות וגורס כי אלה בוצעו והושלמו לפי ההסכם. בנוסף טוען הנתבע כי התובעת שילמה 183,500 ש"ח  בלבד וטוען לקיומו של הסכם לעבודות נוספות להקמת גדר, בניית קומה, תוספת אינסטלציה, חשמל, מדרגות, עליית גג (להלן: " העבודות הנוספות") וכו' בסכום של 225,275 ש"ח שאף אלה הושלמו לדבריו במלואן. עוד מספר הנתבע כי הוזמן לביצוע תיקונים וביצע אותם אולם לאחר שאלה הושלמו על ידו סירבה התובעת לשלם לו את יתרת חובה הן עבור העבודות על פי ההסכם והן עבור העבודות הנוספות.

לצורך בדיקת היבטיו המקצועיים של הסכסוך שבין הצדדים מונה המהנדס יורם שחף כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן:" המומחה") וזה זיהה בחוות דעתו ליקויים ואי-התאמה בעבודות בהיקף כולל של כ- 54,000 ש"ח ובנוסף איתר ליקויים שאינם ניתנים לתיקון והוגדרו כגורמי ירידת ערך, אלה נשומו בחוות דעתו של השמאי פנחס וימר כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן: " שמאי ביהמ"ש") בסכום של כ- 11,000 ש"ח.

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 15/1/07 התקיים "הליך זוטא" לזיהוי והגדרה מצומצמת יותר של המחלוקות העומדות להכרעה ואלה כללו את הצורך בהכרעה עובדתית בנושא התשלומים שבוצעו והכרעה מקצועית בנושא הליקויים.

בא כוח הנתבעים ביקש לחקור את שמאי ביהמ"ש בלבד ואילו בא כוח התובעת ויתר על חקירת שני המומחים מטעם ביהמ"ש.

בהתאם להסכמה דיונית זו נקבע כי במועד שנועד לשמיעת ראיות (5/2/07) יעידו התובעים והנתבע מס' 2 בעניין העברת הסכומים השנויים במחלוקת שהיקפם הוגדר בישיבה הנ"ל בסכום של 62,000 ש"ח. עוד נקבע כי בישיבת ההוכחות ייחקר שמאי ביהמ"ש לבקשת בא כוח הנתבעים ובאותו מועד יישמעו סיכומי הצדדים בעל- פה.

ואכן, בפועל, נוהלה ישיבת ההוכחות ביום 5/2/07 לפי המתכונת המתוכננת, על אף ניסיונותיו של בא כוח הנתבעים לחזור בו מההסכמה הדיונית כפי שהדבר משתקף בפרוטוקול תוך שאלה מלווים במעשים בוטים של הפרעה לתקינות ההליך המשפטי. את מורת הרוח כנגד התנהלותו של בא כוח הנתבעים ביטאתי באותה ישיבה ודי אם אפנה בהקשר זה לפרוטוקול הדיון.

לאחר סיום החקירות והעדויות נשמעו בפני במועד נדחה (7/2/07) סיכומי הצדדים בעל פה.