פסק-דין בתיק א 721/07

א.         פתח דבר:

בקשה לדחות על הסף את עתירת המשיב בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 וזאת, בהעדר סמכות עניינית (בש"א 3295/07).

ב.         רקע:

ביום 29/8/07 הגיש המשיב לביהמ"ש כאן כתב תביעה כנגד המבקשת "בשבתו כבימ"ש לענינים מנהליים" שעניינו השבת מספר חלקות אשר הופקעו לטענתו ממשפחתו על ידי המבקשת, בתגובה לתביעה הגישה הנתבעת בקשה דנן, שעניינה דחיית התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

כתב התביעה, למרות שהוכתר, כפי שהוכתר, נפתח במזכירות ככתב תביעה שענינו הפקעת מקרקעין, ולא כעתירה מנהלית כצריך.

ג.          טענות המבקשת:

הסעד המבוקש בקשר להפקעת המקרקעין אינו מנוי ברשימת העניינים המסורים לסמכות בית משפט לעניינים מנהליים.

הסעד העיקרי האופרטיבי המתבקש בגדר העתירה הינו להורות למינהל מקרקעי ישראל להשיב לעותר, את המקרקעין המפורטים בסעיף 6 לכתב העתירה אשר הופקעו מאביו בשנת 1948, תחום זה אינו מצוי בגדר סמכותו של בית משפט לעניינים מנהליים.

ד.         תגובת המשיב:

מטרתו של חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס -2000, הייתה להסמיך, באופן הדרגתי, בתי משפט מחוזיים לטפל בעניינים שעד כה נידונו בבג"צ.

בהתאם לפסיקה העדכנית, הסמכות לדון בתביעה אשר עניינה דרישה לביטול הפקעה, מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

ה.         דיון ומסקנות:

1.         סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים- תש"ס-2000 קובע את סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים ובאילו עניינים ידון:

                         בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -

(1)  

(2)   ערעור המנוי בתוספת השניה (להלן - ערעור מנהלי);

(3)   תובענה המנויה בתוספת השלישית (להלן - תובענה מינהלית);