פסק-דין בתיק א 7187/06

1.         תביעת התובע נוגעת לנזקים שנגרמו לו עקב התנהגות הנתבע, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק") אשר ביקש לממש את זכויותיו של התובע בנכס הידוע בגוש 39576 חלקה 11 ברח' הירדן באיזור התעשיה בנתיבות, בגין חוב של אחר.

2.         העובדות הרלבנטיות לענינינו הן כדלקמן:

א.         התובע הינו שותף יחד עם מר סופר בנימין  (להלן: "סופר") במגרש הידוע כגוש 39576 חלקה 11 ברח' הירדן באיזור התעשיה בנתיבות בשטח של 1095 מ"ר והרשום בלשכת רישום המקרקעין בבאר שבע. 

ב.         לאור מחלוקות שהתעוררו בין הצדדים בהקשר להסכם חלוקה שנערך ביניהם ולאחר דיונים שהתקיימו בפני בורר, אישר ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע ביום 5.4.92 את פסק הבורר בת.א. 135/90 ו- 206/90. פסק הבורר קבע, כי "כל אשר נבנה בפועל על המגרש... הוא בבעלותו היחודית של חדד יוסף ואין לסופר בנימין כל זכות בחלק הבנוי הכולל מבנה בן 5 קומות, לקומות א' וב' חנויות ומשרדים, קומה ג' (אולם שמחות), מרתף ומקלט" (סע' 2 א' לפסק הבורר סומן ת/3).

ג.          פסק הבורר שאושר על ידי ביהמ"ש לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

ד.         סופר משכן את חלקו במקרקעין לטובת בנק דיסקונט בגין שתי הלוואות שנטל, האחת על 130,000 $ ביום 23.5.04 והשנייה על סך של 250,000 $ ביום 10.6.06. המשכון נרשם על הבעלות של סופר במקרקעין.

ה.         בתחילת 2/03 הופיע שמאי בבית עסקו של התובע וביקש לערוך שמאות למבנים השייכים לו. השמאי הסביר לתובע שהוא פועל מטעם הבנק למימוש משכנתא הרובצת על חלקו של סופר בנימין במקרקעין. התובע הבהיר לו שאין לסופר כל זכות במבנים עצמם .

ו.          ביום 2.6.03 נמסר לתובע צו לפינוי הנכס על שם סופר בנימין (ת/6 ו-ת/7) בדו"ח הביצוע ציין פקיד ההוצל"פ  כי מצא במקום את התובע אשר טען שזה עסקו משנת  66 ועל פי פסק בורר שאושר על ידי בית המשפט, כל הבנין שייך לו והוא מנהל המקום.

ז.          התובע פנה לבנק באמצעות ב"כ כדי להסיר את רוע הגזרה אך הדבר לא צלח בידו ולא התקבלה כל תגובה ענינית (ת/9-ת/11). בכל המכתבים שהופנו לבנק, נאמר מפורשות כי התובע יעמוד על פיצוי לאור הנסיון של פגיעה בקנינו.

ח.         משלא צלח בידי התובע לבטל את רוע הגזרה ע"י הדברות עם הבנק פנה לביהמ"ש השלום בבאר שבע למתן הסעדים שימנעו את הפינוי, התביעה הועברה לביהמ"ש המחוזי (ת.א. 8042/83) מחוסר סמכות ענינית של ביהמ"ש השלום.

            ההליכים בבית משפט התמשכו אף הם, אם זה מפני בקשות לאורכה ו/או דחיה שהוגשו על ידי הבנק ובית המשפט נעתר להם, או אם זה מפני דחיות של בית המשפט מפאת העומס בו היה מצוי.

            בסופו של יום ביום 21.11.05 הודיע הבנק לבית המשפט כי הגיע להסדר עם החייב, סופר בנימין ולכן בוטל מינוי ב"כ ככונס הנכסים לנכס.

            לאור הסדר זה, מחק בית המשפט את התובענה ללא חיוב בהוצאות.

ט.         על החלטה זו שלא לחייב בהוצאות הוגש ערעור לבית המשפט העליון שם  הסכימו הצדדים שבית משפט זה במסגרת התביעה, יחליט גם בשאלת ההוצאות (ת/40).

י.          התביעה שבפני נוגעת לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהעיקול שהוטל על הנכס לתקופה של שלוש שנים, עיקול ששיבש את פעילותו העסקית של התובע.

טענות התובע

3.         הבנק, בהתנהגותו והתנהלותו היהירה בזדון או ברשלנות, גרם לו לנזקים כלכליים רבים, שכן צו הפינוי בא בשעה שהיה באמצע עסקה במרסיי בצרפת, בעלות של 600,000  אירו ובגינה שילם מקדמה על סך 50,000 אירו, שקוזזה משלא עמד בתנאי הרכישה ובנוסף גם הפסיד רווח של 168,488 אירו שכן המבנה אותו אמור היה לרכוש ב- 600,000 אירו  נמכר בסכום של 768,488 אירו ונאלץ גם לשלם  2,500 אירו בגין שכ"ט עו"ד.

את העסקה במרסיי היה אמור לממן ממכירת נכס המחלוקת. ביום 17.12.02 קיבל הצעה לרכישת הקומפלסט נשוא המחלוקת בשוי של 878,000 אירו (ת/4).

בנוסף נתבע סך של 200,000 ש"ח בגין עוגמת נפש הסבל והחרדה שנגרמו לתובע והן את ירידת שווי נכס המחלוקת במהלך השנים בהם התנהלו הליכים משפטיים, כעולה מחוות דעת השמאי.

עמדת הנתבע