פסק-דין בתיק א 71755/04

1.       התובע, יליד 13.6.80 נפגע בתאונת דרכים ביום 3.1.03.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק.

2.       הפגיעה

          א.      התובע נפגע בקרסול וכף רגל ימין ונגרמו לו שבר בפטישון הפנימי ופריקה סובטלרית.

                   התובע אושפז עד יום 6.1.03 ושוחרר עם הזמנה לניתוח לאחר שהנפיחות תרד.

          ב.      ביום 13.1.03 אושפז התובע ונותח בהרדמה כללית לשחזור וקיבוע של השבר בפטישון הפנימי בקרסול.

          ג.       התובע היה באי כושר מלא חודשיים.

          ד.      התובע קיבל טיפולי פיזיותרפיה.

          ה.      ביום 4.1.05 נותח בשנית להרחקת הקיבוע הפנימי וגופים חופשיים מהקרסול.

          ו.       גם אחרי ניתוח זה היה חודשיים באי כושר מלא.

          ז.       ביום 28.2.05 המליץ רופא תעסוקתי על עבודה בהיקף חצי משרה למשך חודש מיום 1.3.05 ובאפריל 2005 בהיקף של 3/4 משרה "החל ממאי יכול לחזור למשרה מלאה".

          ח.      ביום 29.1.06 המליץ רופא תעסוקה כי התובע יעבוד חצי משרה במשך 3 חודשים וביום 30.4.06 המליץ על חזרה לעבודה בהיקף של 6 שעות ביום תוך הימנעות מהרמת משאות כבדים.

          ט.      ד"ר ישראלי, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה, היה בדעה כי:

                   "בבדיקתו נצפתה החלמה מלאה של השבר בפטישון הפנימי, עם אי סדירות קלה של המשטח הפרקי באזור השבר, ללא שינויים ניווניים.

                   הפריקה החלימה ללא נזק רנטגני נותר למפרק הסובטלרי.

                   נמצאת התעבות של מפרק הקרסול, עם מגבלה קלה בטווח התנועה, שאינה מונעת הליכה מאוזנת.

                   תקנות המל"ל 48 (3) א', דנה במפרק הקרסול, קובעת 10% נכות נוכח מגבלה ניכרת בטווחי התנועה. לאור ממצאי בדיקתי, בה הודגמה מגבלה קלה בטווח התנועה של הקרסול, ללא שינוי נווני בקרסול ובמפרק הסובטלרי, אין לכאורה נכות נותרת  במקרה הנדון.

                   מצד שני, נוכח היקפה הנרחב של הפגיעה המשולבת, במפרק הסובטלרי ובקרסול, עם אי סדירות המשטח הפרקי של הקרסול, סביר שתיוותר תסמונת כאב, גם לאחר החלמתה הנאותה.